כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם!

אז רק בשביל הידיעה..

ניצן הוא בן זונה!!

חתיכת רווק מזדקן שאיבד את כל המטרות שלו ,את כל השאיפות. הוא כ"כ מתנשא, שממש אפשר לכנות אותו סוג של אפס.

אני מאוד מאוד מקווה שהציון במבחן יהיה נורמלי.

לא לחינם, למדתי את השירים המזדיינים הללו במשך 3 ימים.

לגבי יובל (שם בדוי, שמתקשר איכשו לשם האמיתי שלו), הבחור המוי סקסי מהעבודה שלי. טוב, אז יש לו חברה. ואני כבר מזמן איבדתי את הרצונות להרוס קשרים. לפחות מאז ימי המכינה, שישבתי בחדר שלי במעונות וניסיתי לחשוב ולתכנן איך אני מביאה את עמית (שם אמיתי) אליי לחדר, בשביל "ללמוד" ומבצעת בו את זממי. מצידי שיתחתן איתה.

רק שיעזבו אותי כולם בשקט.

אני לא באמת עצבנית, רק קצת חסרת מנוחה.

אני מסיקה שאני נהיית מיוחמת שוב.

סחתיין עליי, עברו רק חודשיים..

מעולם לא הייתי כותבת ככה אם הבלוג שלי לא היה פרטי. מצד שני, כמעט כל מי שקרא אותי כשהייתי ציבורית, יש לו הרשאת קריאה. כך שזה מה זה לא אפיקטיבי מה שעשיתי (לתת לכולם יכולת להכנס לי לוורידים).

נשואה1 נעלמה!

אין לי מושג מה קורה איתה. יש לה 4 טלפונים בהם ניתן להשיג אותה, אבל היא לא זמינה באף אחד מהם.

אולי היא מסננת אותי- אולי.

אולי היא לא בארץ- אולי, לא סביר.

אולי קרה לה משהו- אני מאוד מקווה שלא.

נמאס לי לרדוף. אני מניחה שאם הכל בסדר, היא תיצור קשר כשיתחשק לה.

זוכרים את העבודה שלי על רמברנט ופוסן?

קיבלתי עליה 88.

אין עליה ולא שום הערה. אפילו לא סימן של נקודה בעט. דבר שמביא אותי לחשוב שהמרצה בכלל לא קרא את העבודה שלי. אם זה ככה, על מה הוא הוריד לי 12 נקודות? הייתי מערערת, אבל כבר לא היה לי כוח להתעסק בזה, יש לי עבודות גדולות על הראש, והרבה יותר חשובות.

יום הסטו' ממשמש ובא. השנה אני לא עובדת, אז אני הולכת לעשות את מה שעשיתי כשהייתי בשנה ב'- לברוח מהעיר! גדול עליי כל הקלסטרופוביה הזו, אני נוסעת לת"א.

אולי אני אפגש עם שולר. אולי אני אפגש עם אנשים אחרים, מרגשים לא פחות. אולי סוף סוף תהיה לי הזדמנות לשים את הגופייה החדשה והמדליקה שקניתי היום.

אולי אני אלך לישון עכשיו.

אולי..