כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אני קצת חולה.

שינויי מזג האויר (הביאו אותי לחשוב), יציאה ממזגנים ואל מזגנים, מלבוש עוטף לגופיות לא נראות - כל זה תורם בהחלט.

הצלחתי סוף סוף לתפוס את נשואה1. אצלה הכל, פחות או יותר בסדר, עובדת המון ומתכננת יחד עם בעלה (איזו פמיניסטית אני) לאן לעבור. סיפרה לי שנשואה2 מתכננת כנראה עוד ילד. טוב נו, שיהיה במזל..

כבר מזמן אמרתי שאת השיחות שלי עם המיאו אני עושה דרך הבלוג.

ז"א, אני כותבת, היא מגיבה באופן לא קשור לפוסט שכתבתי ובסוף חותמת את השם שלה. לא תעזור כמות הפעמים שהסברתי לה שאין טעם לכינוי שהיא המציאה, אם היא חותמת בסוף את השם שלה.

יא מעפנה אחת!!

אחת המגיבים (הנדירים) שלי כתב משהו של ג'ון לנון, לגבי תכנונים ומה שקורה להם בחיים. אמת אך יציב, אבל אני לא יכולה להשאר לגור במעונות לנצח. גם בגלל שנמאס (!!) לי וגם בגלל שלא מאפשרים לי.

הגיע הזמן לשתף את הספירה במה שקרה עם הלימודים שלי.

נכשלתי!!

קורה..

אין לי את מי להאשים בזה, אלא את עצמי. כאילו יש, אבל זה לא יעזור, עדיין מי שתצטרך להתמודד עם הלימודים שלה, זו אני.

אני שונאת אכריאולוגיה בכלל ומה שקשור לאסלאם בפרט!!

ניסיתי לעשות הרבה מאוד דברים שיאפשרו לי לסיים את התואר עוד השנה, אבל לא הצלחתי. במידה ואני אכן כותבת את הסמינריונים שלי כולם השנה, ישארו לי עוד 4.5 נקודות (כל הזין לי, נכון?).

אני התכוונתי לברוח, כל עוד נפשי בי. אפילו אמרתי לשולר ולמיצי שאני מחפשת דירה במרכז ועבודה, שאח"כ יצטרפו אליי. שולר יכולה להצטרף כבר עכשיו (אבל לה יש בעיות אחרות). אבל, אחד הבחורים בעבודה החליט לגלם עבורי את קול הרציונל- את הראייה האובייקטיבית מהצד ואמר כזה דבר..

"את רוצה לטוס, נכון? (על זה אני אכתוב בפוסט הבא) זה אומר שאת צריכה לחסוך כסף, נכון? יש לך עוד כמה נקודות אחרונות לסגירת התואר וכמה עבודות לכתוב, נכון? אז תסבירי לי, למה את הולכת לת"א? זה יגמור לך את כל הכסף שחסכת. כאן, תוכלי למצוא דירה במחיר סביר (הבעיה היא שסביר זה בעיני המתבונן), לשמור על העבודה שלך שבהחלט מחזיקה אותך היטב, לסיים את התואר בכבוד ואף לטוס באפריל כמו שרצית".

אמרתי לו שאני שונאת אותו  ..

אבל, לא יכלתי שלא לראות את קול ההגיון שבדבריו. (כמובן שאח"כ הוא שכח מכל מה שהוא אמר ושהוא הבטיח לעזור לי למצוא דירה )

אז זה מה שהולך להתרחש..

פה ושם אני מסתכלת על לוחות מודעות, מחפשת מקום לגור. מסתכלת גם בלוחות שבאינטרנט, אבל בנתיים לא עשיתי טלפונים לאף אחד. אני עדיין לא סגורה אם לגור לגמרי לבד, או לחפש דירה עם עוד שותפ/ה, זו פאקינג חתיכת דילמה.

דבר שמביא אותי לעניין הבא (עוד קצת וזה מסתיים, תתאזרו בסבלנות) הבחור שנותן לי טרמפ, הוא בן של חבר של ההורים שלי, גם כן גן בי-ם. הוא איש קבע במג"ב. לכן שמו יהיה מהיום: השוטר. יש לו דירה נורא יפה בפסגת זאב, מאובזרת היטב ואפילו נקייה. מסתבר שהוא רוצה לעזוב אותה ושאל אותי מה דעתי שנחפש דירה ביחד. הרעיון נשמע ממש טוב- הוא בחור רציני, אני מכירה אותו מגיל מאוד צעיר. בחור נקי, מבשל (הוא היה טבח ) יש לו מכונת כביסה (פלוס גדול לאללה ). יש מצב שאני לא אצטרך להטרד משותפים מהגיהנום (שמעתי הרבה סיפורים) והכי חשוב, הוא לא שייך לעולם האונ'. ככה שזה מצויין. אני לא יודעת אם זה פותר לי את הדילמה, אחרי שהוא זרק את הרעיון, הוא לא אמר כלום, כנראה שאני אצטרך להזכיר לו.

שיהיה שבוע טוב לכוווולם

פרייה