אני מקווה שזה יהיה רציף, כיוון שזה קרה בתקופה "חשוכה" בחיי, בה עשיתי יותר מידי אלכוהול ועשבים, והיה לי פחות מידי שכל. או בקיצור, אני מקווה שאני זוכרת הכל.
זה קרה קצת לפני שנה ב, כשרק הכרתי את סמרטוטי וקצת לפני שהכרתי את התימני. בדיוק יצאתי מתק' התנזרות מסקס של שנה פלוס (!!) ורציתי לעשות חיים..
חיים מבחינתי היו להכיר מישהו, לזיין אותו עד שתצא נשמתו ואח"כ לשלוח אותו הביתה. אז פניתי למקום בו הכי קל להכיר כאלה דברים- לצ'ט. (נדמה שאז התעסקתי בצ'ט של נענע, באדיבותה הרבה של שולר היקרה). דיברתי עם כמה גברים. אני מתביישת להגיד שהתעסקתי בזה בכלל. היום, אני לא זוכרת מזה כלום.
קישקשתי, קישקשתי ועוד קישקשתי. הצלחתי להדליק את הבחור היטב. אני זוכרת במעומעם שאמרתי לו דברים כגון:
"אני רוצה משהו חד פעמי"...
"אני אוהבת מאחורה.. מקדימה.. בעמידה.. קשור"..
הרבה שטויות!
אמרתי הרבה מאוד דברים שבכלל לא התכוונתי אליהם ולפי דעתי עד היום אני לא עושה אותם. הוא מצידו הבטיח שהוא עושה "הכל"..
אחרי כמה סימוסים ואולי איזו שיחת טלפון. הכנתי את עצמי פיזית (מכל המשתמע מכך), הוא אמר שהוא יביא ג'ויינט גדול ואני אמרתי שאני אביא את עצמי.
נפגשנו!
כשראיתי אותו חשכו עיני, טרול!! אבל בחיאת טרול..מאלה שהשיערות כבר לא צומחות מהראש, אלא מתחילות להופיע במקומות שונים, כמו האף.. הכתפיים... 
הוא קנה לי קפה בארומה, אז עוד התלהבתי מזה, ולקח אותי לראות את הנוף בבריכת הסולטן. שם התחרמנו קצת ואני הייתי בספקות אם אני בכלל רוצה לעשות איתו משהו או לא. באמצע התקשרו אליו אנשים, הוא עוד תיכנן יציאה לקמפוס, או לאומן, אני כבר לא זוכרת ולי זה לא הזיז במיוחד. חזרנו אליי והוא הוציא את הג'ויינט הכי שמן שראיתי בחיי. הוא היה נורא גאה בו, אמר שהכין אותו במו ידיו, כל אחר הצהריים. משהו אמר לי שאני לא צריכה לעשן את הדבר הזה, אז לא נגעתי בו. הטרול לעומת זאת, ממש התחרפן.. באמצע הקטע הוא פתאום התחיל ליילל ולהתבכיין שרע לו, שהוא לא מרגיש טוב ושהוא רוצה הביתה..
אז שלחתי אותו הביתה!
נשארתי לבד, הוא היה נטול יכולת לגרום לאישה להתרגש ואני הייתי קצת בדיכאון מזה שבסופו של דבר, איתו או עם מישהו אחר, לא קרה שום דבר ששווה לזכור אותו. נשואה2, בימיה הפרועים אמרה, שאין ברירה. אולי היה ממש גרוע אבל אני לא יכולה להתעלם מסיטואציה שקרתה. אולי לא בא לי לחשוב על זה, אבל הדבר הזה אכן התרחש.
שכבתי במיטה ולא ידעתי מה לחשוב..
מה לעזעזל עשיתי פה? מה ציפיתי שיקרה? הרי אח"כ רק רציתי להתעלם מהסיפור ולשכוח שזה קרה. אז, הבנתי שכל השטויות שהתעסקתי בהן בימי המכינה עם פוקה היקרה, שייכים לימי המכינה ולגיל 20. שנתיים אחרי, אני לא אותה בחורה שיכולה להשתולל כל הזמן ולא לעשות חשבון לאנשים שאיתם אני נמצאת.
סמרטוטי הייתה הבחורה שהמציאה לו את שמו והיא קלעה פשוט בומבה..
זמן קצר אח"כ הכרתי את הבחור שהתאהבתי בו קשות בעבודה ובגללו התחיל כל הסיפור עם התימני הפלגמט. עם התימני נכנסתי למיטה רק כי אהבתי איתו והיה לי נחמד, עד שזה נגמר. הטרול היה הבחור האחרון איתו עשיתי משהו שלא במסגרת מערכת יחסים כלשהיא..
היום אני לא שותה
היום אני לא מעשנת
היום אני לא מזדיינת (כמעט בכלל)
היום אני גם לא בקשר בכלל עם סמרטוטי. דרכנו נפרדו..
ממש פוריטנית
