נטשתי את הכל. עזבתי באמצע ונסעתי לצפון.
ההורים שלי טסו לחול לסוג של נופש ובשבילי לא הייתה הזדמנות טובה יותר לעשות ריאליטי צ'ק. זו לא פעם ראשונה אצלי. אני מוצאת שלהיות לבד עם הדברים שאני אוהבת: טלוויזיה, מחשב, אמבטיה ומקרר- הם דברים שמחזקים אותי, ונותנים לי את הפוש להמשיך.
השנה אבל זה היה קצת מוזר.
לא התעסקתי עם המחשב בכלל. לא בדקתי מיילים ולא קראתי אצל אחרים (זו הבמה להתנצל על ההזנחה מבטיחה לחזור בפול סווינג). לא התעסקתי יותר מידי עם הריאליטי, למרות ששידרו את פרק הסיום שפיספסתי בריאליטי עם ההומואים,שבו ג'קי בוחרת בבנקס והם חיים עד עצם היום הזה באושר ועושר כי הם זכו במליון דולר (תמונה של בנקס- בצד, במצגת הגברים שהייתי עושה אותם בצורה פראית ואוהבת
). מלבד כל אלה, גם לא כ"כ השתוקקתי להיות לבד, כמו תמיד.
עוברות אצלי הרבה מחשבות בראש
העובדה ששום דבר לא מסודר אצלי מבחינת מגורים ועדיין לא ברור איפה אני אגור חודש הבא.
מבחינת זה שטל עבר את הניתוח שלו ונורא רציתי לדבר איתו ואפילו לבקר אותו, אבל כרגיל השתפנתי. ברחתי לצפון והתנתקתי מן העולם. זה קורה לי כשאני מדברת עם מישהו ואני יחסית נכנסים עמוק לחיים אחד של השני. זה קרה לי עם הטכניוניסט, זה קרה גם עכשיו. הרבה יותר מלחיץ אותי לדבר ולפגוש אנשים שהייתי איתם אמיתית ולא כאלה שהמטרה ההדדית של שנינו זה להכנס כמה שיותר למיטה.
מבחינת זה שיש לי הרבה מבחנים ולימודים.
מבחינת זה, שהנה- עברו 3 חודשים ואני חייבת בדחיפות ללכת לעשות בדיקות!
עכשיו אני אצל אחגדול בבית. אכלנו אתמול ושתינו, הם בעבודה ואני כאן- מתלבטת איך לחזור לדיאטה שלי, כי אני מוכרחה, יש עוד חתונה באופק. הפעם היא חשובה כי עלולים להיות שם אנשים חשובים.
פרטים על זה בפעם הבאה, אני אהיה בירושלים ואחזור לעצמי..