כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אם יש תהיות לגבי מה אני עושה בזמן האחרון עם עצמי. אז אני מתעסקת בזה.  

למרות שאני בטוחה שאין, את לא כזו מעניינת, יאלה סתמי..

(המאניה והדיפרסיה מתערבבות יחדיו).

בדודה דוגמנית מתחתנת!

יש כבר תאריך, ב-28 בנובמבר (אחרי ימי ההולדת שלנו). צחקנו בבית שצריך להראות ממש טוב, יהיו אצלה בחתונה סלברטי'ז. חוץ מזה, למיועד שלה יש הרבה חברים במקומות הנכונים. אולי יהיה מישהו "שממש" שווה להכיר.

אני לא מתחרפנת בארוע הזה כמו שהתחרפנתי בחתונה של אחגדול. אני לא אחזור על כל מה שעברתי בשביל שיהיה לי בנזוג- זה לעבור על כל ההיסטוריה של הבלוג הזה. בסוף מצאתי את עצמי עם שמלה ורודה מבריקה, וביננו, היא הייתה ממש מזעזעת. כשכל הציצים שלי פרצו החוצה מהמחוך, כי הוא לא ישב עליי כ"כ טוב.

הגישה, אוי הגישה..

היום אני לא יכולה להבין מה עבר עליי, או מה לעזעזל חשבתי לעצמי.

אני הולכת להיות אלגנטית ומהממת (יש עוד זמן לחשוב על מה ללבוש ואיך). אני הולכת לבלות (לבד או לא), לשתות, לרקוד ו... יהיה מה שיהיה..

tolk about בריאות נפשית, נכון?

רציתי לכתוב על המסיבה הגדולה שהבוס שלנו מתכנן בחודש הבא. אבל אני לא הולכת, עקב מבחן שיש לי יומיים אחרי והוא גדול מאוד וחשוב ביותר לתואר ולברה"נ שלי. חוץ מזה, זה יוביל להתברברות נוספת על המהות שלי בעבודה- איך היה פעם ואיך זה היום, איך אני רואה את עצמי ואיך אחרים רואים אותי. אז אני עוצרת את זה כאן. מספיק שאני חושבת על זה, למרות שלהפתעתי ואולי אף לשמחתי, פחות ממה שהייתי בטוחה שיקרה אולי בגלל זה שאני לא מתכוונת להופיע.

פייר, חבל. כי זו אמורה להיות מסיבה ממש מגניבה, עם הרבה אוכל, אלכוהול וזריקת אנשים לבריכה.

טוב אני הולכת לעלעל קצת בבלוגים שכנים, הרבה זמן לא הקדשתי צומת לב לאהובים עליי.

סופ"ש נפלא

פריה