כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

סיימתי עוד מבחן בית..

שלושה נותרו עד לטיסה המיוחלת שלי..

הולך להיות שבוע לא קל. אני מקווה שיעבור מהר, אני כבר לא יכולה לחכות.

אני כותבת כרגע מהאוניברסיטה. אני נמצאת בקובייה נסתרת, בה לא יכולים להציץ מהצד או לעבור מאחורה ולראות מה אני עושה. לפחות את הקוביות שלי אני יודעת לבחור כמו שצריך (בניגוד לגברים).

חשבתי לכתוב על העבודה שלי..

מעיין עדיין סקסי בטירוף... עדיין עם החברה הזו שלו..

הבחורון החדש עדיין חמוד מאוד, עדיין כל הבנות בעבודה רוצות בו...

חוץ ממני. לי זה כבר עבר. ידעתי שאם אני אתעסק במשהו אחר, אני כבר לא אחשוב על זה יותר מידי. וחוץ מזה, הוא לא כזו אטרקציה. לצערי אני יכולה לומר, שהבחור הזה לא מאוד מעניין...

נקסט!!

מעבר לכל אלה. יש בעבודה בעיות..

אבל לא לי!!

יש בנות שמרגישות ממש מחורבן. שעורכים נגדן מסע צלב, שלא סובלים אותן, שמדברים עליהן מאחרוי הגב. שהן לא רוצות בכלל להצטרף לארועים המחלקתיים שלנו..

אבל זו לא אני!!

אתם מבינים מה אני מנסה להגיד פה? שמעתי אתמול כל מיני דברים שהותירו אותי פעורת פה. הרבה בנות מסיימות את הלימודים, אז הן עוזבות בקרוב את העבודה. האוירה קצת עכורה.. יש כמה שמרגישות ממש לא טוב..

יש איזה 2-3 בנות נורא חזקות אצלנו. הן כבר עובדות המון זמן. הבוס מקשיב למה שהן אומרות ואם הן בוחרות מישהי שתהיה השעיר לעזעזל, מסכנה.. הלך עליה. יש כמה בנות שהן ממש חלשות. הן נותנות לבוס להתעמר בהן והן מגיעות למצב של בכי לא פעם.

ואני?...

אני לא לפה ולא לשם. הבוס שלי יודע שהוא לא יכול לומר לי כלום, כי כשאני פותחת עליו את הג'ורה שלי, הוא רק רוצה לקבור את עצמו מתחת לשולחן המשוכלל שלו. בכלל, נקודת הפתיחה בדיונים ביננו היא: שאני צועקת עליו, לא מסכימה לכלום ורק בסוף מקשיבה לו.  מצד שני, אני לא פונה אליו לעזרה. הוא יודע שאני לא מעוניינת שהוא יתייעץ בי. אני, הבוס והגברים בעבודה חיים בצורת "חיה ותן לחיות". אני לא חברה של אף אחד, אבל אני חושבת שגם אין מצב שאנשים לא אוהבים לעבוד איתי ולהיפך.

מזה נוצר מצב, שתמיד אני האחרונה לדעת את הרכילות..

זה תמיד מצחיק אותי. אני.. שפעם הייתי "המעביר" של הדברים הללו. הייתי יודעת את כל הזבל ראשונה וממהרת להפיץ אותו לכל עבר..   כנראה שמתבגרים, אה?..

רציתי לכתוב על הפגישה שהייתה בת"א, בקשר לטיול, אבל יש לי כ"כ הרבה דברים לעשות הבוקר וחוץ מזה.. אני גוועת ברעב.. אני הולכת לדפוק איזה באגט..

שיהיה לכולם סופ"ש מדהים, יפהפיה ומרגש.

טיילו המון, תלכו לים ותבלו.

רק תזכרו שפריה המסכנה תקועה בחדר ולומדת למבחנים בהסטוריה של מזרח אסיה...

שלכם, ימבה