תודה לאל..
לא החגיגות. יש 7 ימי חגיגות נישואין, או משהו כזה. ואצל אנשים שהם לא אשכנזים, את שבת החתן עושים אחרי הנישואין.
אז הכלה הייתה יפהפיה. טוב, זה לא קשה במקרה שלה. השימלה שלה הייתה סופנית, היפה ביותר שיצא לי לראות. ואני ביקרתי במספיק חתונות (יותר מידי)- כולה תחרה שקופה (גנבה לי את הרעיון. רק ששלי לא תהיה לבנה, זה בטוח). כולל השמלה שהייתה של האחת
לא אמרו לי יותר מידי "בקרוב אצלך", רק בנדוד דוגמנית (זה שאני לא מסתדרת איתו מבין כל הרביעיה), שידע שזה מרגיז אותי. רקדתי עם האחת (האוטו מגיע אוטוטו יפי יה..) וקיבלתי הרבה ברכות מקווה/חופה.
ספרנו צ'קים- הם התעקשו שאני חלק מהמשפחה וצריכה לעזור להם בספירה. אבל, כשהגענו לצ'ק שאבא שלי נתן, הובכתי- אני מודה..
זהו!!
תודה לאל גם הקרקס הזה נגמר, אני יכולה לחזור לנשום כרגיל- אין יותר חתונות במשפחה הקרובה (!!). אני צריכה לעבוד על עצמי חזק אם אני באמתרוצה לעבור לגור שם. בשלושה ימים ששהיתי שם, התגנבו אליי איי אלו ספקות.
אבל, אני אדבר על זה כבר בזמן אחר. עכשיו... פרוס על ארדון לסיים עד סוף החודש. אה, וגם משכורת
את יום האיידס הבינ"ל אני זוכרת היטב, לצערי. הייתי מעבירה המון הרצאות על הנושא כשהייתי חיילת.
עצוב, לא נעים. בעיקר כשאני תופסת, כמה אני הייתי קרובה לכל העסק הזה. אמנם, אנשים רבים אמרו לי, שהוא לא אמר לי כלום בנושא, הכל היה בראש שלי. אבל בכ"ז..
אין, סייפ סקס, זה הכרחי.
באסה