כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

יום שני= יום קצר. יוצא שאני מעדכנת כמעט רק בימי שני.

יש עכשיו פינק פלוייד ברדיו, מחזיר אותי לניצן ולשנה שעברה..  ואז עוד היה לי חבר בשביל לרייר עליו. היום, רק אומרים לי ג'יימס בלאנט וגם אני מריירת ורצה לגלגלצ..

הכרתי את הדבר הכי יפה שפגשתי בחיים שלי.

כל תיאור שאני אתן לו, יעשה לו עוול. בלונדיני גבוה ושרירי. אפשר לספור את הקוביות בבטן שלו. יש לו סנטר מרובע ועיניים כחולות. והשפתיים, אחחחח השפתיים...

הוא התעניין בי! בי! כ"כ יפה ובכ"ז מצאתי חן בעיניו.

חשבתי לעצמי שגם אם לא יצא כלום ביננו, אני אזכור את זה לנצח! בכ"ז יש בי משהו שגם יצורים נורא יפים רוצים אותי.

דיברנו ואז הגעתי למסקנה שלא נצא לעולם: הוא כ"כ יפה, כ"כ כיף להסתכל עליו, אם נצא, כ"כ הבנות ינעצו בי מבטי שטנה, אבל..

הוא כ"כ מטומטם!!!

אם אני אנקוש על השולחן מעץ שקיים בחדר שלי, הוא יענה לי ...

זה עשה לי את השבוע. הסתובבתי באונ' עם חיוך סודי כזה. היה כיף להעריך את עצמי לזמן מה. אז מה אם ההערכה מעוותת קלות.

נרשמתי לתואר שני!

אתמול ביצעתי את ההרשמה הראשונית והיום עברתי במזכירות כדי לברר אם יש לי מספיק ממוצע כדי לעשות את התואר. היה דבר אחד שלא הבנתי..

כדי להרשם לתואר שני באמנות, אני צריכה ממוצע ציונים באמנות בלבד (התואר שלי). אבל, להרשם לקרימינולוגיה, אני צריכה ממוצע ציונים של אמנות, או של כל הקורסים האחרים שעשיתי?

היא לא ידעה לענות לי.

אחרי הלימודים הלכתי ונרשמתי למכון כושר מחדש- כלום לא השתנה שם.

מלבדי..

ירדתי עוד קילו השבוע. בשביל להעלות אותו בחזרה עם שניצל אימתני במשמרת אתמול.

המכונית שלי עדיין במוסך ואני עדיין ושוב נוסעת לעבודה באוטובוס- מרגיז..