כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אחרי שנתיים וחצי, עזבתי סופית את הדירה בה גרתי עם כפרה, הקרימנלית, לסביות פסיכיות והמשפטנית. הדירה בה הכרתי ועזבתי את קומבי

המובניג היה ממש קשה. מי היה מאמין, אבל צברתי כ"כ הרבה ג'אנק ב-6 שנים בהם אני גרה בי-ם. היה לי דה ז'ה וו מהפעם הקודמת שעברתי דירה. אז הנשוי היה בחיי, הייתי מאוהבת בו עד מעל הראש והעברתי את חפצי לבד. זה לקח לי כמה ימים טובים ולא הפסקתי לקלל את כל מי שהתיימר להיות חבר שלי. בינהם: תומר, הנשואה1 ובעלה וכמובן, הנשוי. אח"כ הוא עוד אמר לי: למה לא התקשרת אליי, הייתי שואל מאבא שלי את האוטו".. כן בטח.

אבל זה כבר כ"כ היסטוריה עתיקה..

אהובי, היה חמוד ביותר, סינג'רתי את האמ-אמא שלו. הוא סחב לי את התיקים הגדולים והכבדים ביותר. אח"כ הוא עוד לקח אותי לפוקצ'ה.

(מתה עליך)

אני עייפה,עייפה מאוד.

יש לי ללמוד למבחן ולכתוב עבודה

ואני ממש עייפה