כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

כבר הרבה זמן שזה לא מסתדר לי. משהו לא מתיישב לי טוב.

יש בי תחושת אי נוחות קשה!

 יש בי אי נוחות שנתתי לרוסיה מהעיריה להשפיע עליי (עם כל המתלווה למה שהתרחש שם) ולכן, אני בתחנה מרכזית והיא.. כנראה עדיין על הכיסא בעירייה. מ-8 בבוקר עד 4, בעוד אני עושה משמרות לילה ושבת.

 יש בי אי נוחות לגבי הלימודים שלי. הם לא מה שציפיתי. רבתי עם איי אילו אנשים. אבל זה לא משנה, אני מרגישה שאני לא לומדת כלום.

 יש בי אי נוחות לגבי החתונה הזו. נכנעתי ל"מה יגידו האנשים בעבודה של אבא" והיא תהיה ארוע גרנדיוזי חסר פרופורציה בו אני לא אקח שום חלק ממה שמתרחש. (האמריקאית אמרה לי: you wish you could elope, true?)

 יש בי אי נוחות לגבי העובדה שאני לא מצליחה לרזות. מילא לרזות, אבל הכדורים המחורבנים שד"ר אלכסנדר נתן לי היו אמורים לפעול מתי שהוא, לא?

 יש בי אי נוחות לגבי הבגדים שאני לובשת. אז מה אם אני 180? השרוולים חייבים להגמר בכל חולצה קצת אחרי המרפק??.

 יש בי אי נוחות לגבי העבודה שלי (אבל זה גם ידוע לכל מתעניין. וגם למי שלא) אני לא רוצה לריב וזה הגיע למצב שאני לא רוצה לענות להם בכלל לטלפון, שלא לדבר על להחליף משמרות.

 יש בי אי נוחות לגבי העובדה שאני משלמת על שכר הלימוד, שכר הדירה, בקרוב על ביטוח האוטו לגמרי לבדי (עם עזרה מאהובי) ותמיד כמה מאות שקלים מלעבור את המסגרת.

אני חיה עם מועקה כזו, עם מעין משהו שתקוע לי בגרון כבר כ"כ הרבה זמן.

ואני לא יודעת..

אני לא יודעת מה לעשות כדי להפטר מזה.

נשבר לי, פשוט נמאס!

נקודת אור אחת, משדרים בערוץ 1 את כל פרקי "השבט" מההתחלה. באתר שלהם רומזים שאולי תהיה תחיה מחודשת של השבט... אולי? יש מצב? מישהו יקשיב לתפילתי?...