כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אני רוצה, באמת רוצה לכתוב פוסט מושקע, ברור ובהיר. אבל נפתולי ישרא מגלים לי כל פעם דבר חדש. מי אמר שבגילי המופלג אני לא יכולה ללמוד ולהחכים.

אתם עדיין לא מגיבים לי, יכול להיות שזה לטובה. כך אני עדיין יכולה להתייחס אל הבלוג כאל יומן אישי ולכתוב את מה שאני רוצה באמת, ולא מה שאני חושבת שמצפים ממני. הכי קטע, שמאז ומתמיד אני פונה ביומנים שלי אל מישהו שבלתי נראה "אתה" או "אתם", זה נחמד לדעת שיש פרצופים מאחורי האתם, אפילו שאני לא מכירה אותם, אבל מישהו קורא..     

כפי ששמתם לב, סוף סוף הצלחתי להשתלט על עניין הרשימות והעיצוב פה, בעזרתו האדיבה של טכניוניסט חביב. אני מנצלת במה זו להודות לו מקרב ליבי.תכנסו לבלוג שלו, הוא קשקשן כמו שרק סטודנט בטכניון יודע להיות.

:)

יש הטוענים שאני אדם דיי אינטיליגנטי ועם תפיסה חדה, פחות או יותר ויכול להיות שאנשים מהעבודה יחלקו על קביעה זו. אבל אפילו בחורה מבריקה כמוני לא יכולה להתעסק עם כמה דברים בו זמנית. למה אני מתכוונת?..

כשקומבי ואני נפרדנו, הרגשתי שאני צריכה שינוי, משהו מהותי שישנה את התפיסה והחיים שלי לחלוטין. אחרי הרבה חשיבה הגעתי למסקנה שמה שאני צריכה זה דיאטה!  

כך הגעתי לשומרי משקל(לא, לא אכפת לי שאני עושה להם פרסומת, מגיע להם). את הדיאטה התחלתי עוד בשלבי הגסיסה הנוראיים שלי ושל קומבי (פוסט על זה בהזדמנות אחרת), אבל אחרי שהוא הלך, (מבלי לחזור), יכלתי להתמקד בזה בכל ליבי.

תראו אני בחורה מאוד גבוהה, אני 180, דפנטלי גבוהה יותר מרוב האוכלוסייה. על כן לשקול 95 ק"ג (!!) היה פשוט בלתי אפשרי.

כן כן, אני יודעת- שוק!

מעולם לא נראתי שמנה, למזלי אני "נהנית" מיתרונות של גובה וחזה גדול, אבל אני פשוט נראית גדולה ורחבה. אני הגדרתי את זה פעם כלבנה.

כך הגעתי לקב' של גורו. יש שם בערך כ-20 נשים, כמעט כולן הרבה יותר גדולות ממני, ולכולן יש את אותה הפנטזייה, להשיל את כל הק"ג המיותרים וללבוש ביקיני (זו בעצם הפנטזייה שלי), יש כאלו שרוצות להפטר מכמה עודפים שעלו עליהן אחרי טיול גדול או הריון. בקשר לגורו עצמה, היא אישה מאוד אסרטיבית, מכוערת פחד ולא כ"כ רזה (למרות שיש נשים אצלנו שמוכנות להשבע שהיא רזתה ק"ג על גבי ק"ג).

גורו, היא זו שהראתה שדיאטה יכולה להיות מורכבת ממאכלים שאני אוהבת, ולא צריך בהכרח לוותר על הכל. היא גם זו שהתעקשה שאני לא אכנה את זה דיאטה, כי אם "שינוי באורח החיים".

מה אני אגיד, היא בהחלט צדקה...

בכמעט 4 חודשים שאני שם, רזיתי 11 ק"ג (והיד עוד נטוייה). הכרתי אנשים חדשים ומדהימים, עור הפנים שלי בהחלט השתפר, אני מתעמלת ואני מאושרת, כמו שלא הייתי כל השנה הזו (גם על זה יגיע פוסט בהזדמנות אחרת).

טוב, אני מניחה שבלוג זה ילווה את כל שלבי הדיאטה, ואת המלחמה בשומנים, עד שאני אציג פה תמונה שלי בבקיני קטנטן.

כן אני אכתוב על דיאטה, על מה חשבתם שאני אכתוב? על סקס? הדבר הזה לא קיים כרגע בחיים שלי. נעלם, התפוגג...

שיהיה לילה טוב

פרייה