כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

לא שזה בא לידי ביטוי בתגובות של אנשים. אבל, לספורים מביניכם שמגיבים.. אתם איכותיים-

תודה!

מבחינתי, זו הפעם האחרונה שבה אני כותבת על אדון פיצפיצון, שאני אפילו לא יכולה להגיד אם הוא איכזב אותי או לא.

החלטתי שהיום אני מסדרת את העסק ביננו, נמאס לי לטחון על ריק.

התקשרתי אליו והוא לא ענה, אח"כ הוא התקשר אליי ואני לא יכלתי לדבר, הוא הבטיח שהוא יחזור אליי, אבל זה לא קרה. אני יודעת שעדיין לא מאוחר מידי, ויש מצב שיהיה טלפון/דייט.

אלא, שאני כבר לא מעוניינת!!

שקלתי לחכות עד מחר ולשלוח הודעה ארסית, כמו שרק אני יודעת להמציא (ותאמינו לי, זו אחת המומחיות הכי גדולה שלי מלבד לישון ולנוח). אבל.. שיניתי את דעתי. אני הולכת לעשות משהו, שכמה בחורים שדיברתי עימם לאחרונה לא הולכים לאהוב, אבל אני הולכת לסנן.

שום טלפון, שום הודעה (מה הסיכוי שהוא ייצור איתי קשר) וגם שום הסברים. עבדנו יותר מידי זמן על שום דבר, וגם ככה לא הייתי מעוניינת ברמות כאלה שאני הולכת להתבאס. מה שכן, אולי נפגש בחברות בקהילות הפורום בו נפגשנו, אבל מעבר לזה..

תודה, אבל לא תודה. כנראה יש סיבה לזה שאתה בן 35 ועדיין רווק. ייתרה מזאת, שלא הייתה לך אף מערכת יחסים רצינית אחת.

היום קמתי ב-9 בבוקר למשמע נקישות מוזרות ביותר. הלכתי לכיוון השירותים וגיליתי.. שהשותפה שלי נתקעה בשירותים

(!!)

היינו צריכים לקרוא לביטחון שיסתכלו על זה, משם לקרוא לפורץ מנעולים שיבוא לשחרר אותה. כל העסק הזה לקח כל הבוקר. כשכולם הסתלקו השעה הייתה קרובה ל-12.

אמרתי לה: "תודה רבה על הפאדיחות שאת עושה לי בפני המחלקה שלי"..

אני יודעת שזה לא אשמתה (זו לא כפרה), אבל היא כזו קלאמזי, משום מה, כל הארועים הללו מתרחשים דווקא לה..

דבר חיובי אחד יצא מכל הסיפור הזה, יצא לי לראות את האחמ"ש והקצ"ת. ולא ראיתי אותם המון המון זמן, מאז שקודמתי לעבודה בה אני נמצאית כרגע. היה כיף לראות את דן, אני מתה עליו. אחד האנשים היותר יקרים לליבי שקיימים (חבל שהוא נשוי באושר ואושר).

רציתי לכתוב על פגישה מיוחדת שהתרחשה היום, אבל אני צריכה לקבל את אישור הצד השני בשביל זה, אז אני אמתין קצת

שיהיה שבוע נפלא

רק דברים טובים

פרייה