הייתי צריכה ללכת ולסדר את עניין המגורים שלי לשנה הבאה וגם את שכר הלימוד, כיוון שאני לא לומדת תכנית מלאה, לא רציתי לשלם את הכל.
האונ' שלי מקדשת את הבירוקרטייה, כוסעמק. כדי לדבר עם מנהל המעונות על שינוי קטן במחשב אני יכולה לראות אותו מאוד בקרוב, רק בראשון לחודש ספטמבר.. אפילו אין לי מערכת, אני אוכל לסדר אותה רק בסוף אוקטובר, אבל לשלם.. חייב!
אתם יודעים מה הכי גרוע?? שבתור עובדת האונ', אני חלק מהבירוקרטייה המחורבנת הזאת. אני כ"כ מרחמת על האנשים שבאים אליי להוציא אישור כניסה ואני חייבת לסרב להם, מטעמים שרירותיים לחלוטין שקבע מנכל האונ'.
בעודי מיישמת את ההחלטה שהגעתי אליה אתמול בערב, נחשו מי התקשר אליי היום פעמיים ושלח לי מסר??
כמובן שסיננתי אותו, וכמובן שלא עניתי לו. אני לא יכולה פשוט לא מסוגלת. אני יודעת שאני אתפרץ עליו על היחס שלו, על הזלזול באינטיליגנצייה שלי, על חוסר האמינות. (אי אפשר להתחיל קשר בצורה כזו בשום מצב).
אולי הוא סוף סוף יחוש את מה שהוא גרם לי להרגיש במשך כל הסופ"ש.. מעולם לא הייתי בצד שגורם לצד השני להמתין לטלפון. תמיד זו הייתה אני שחיכתה וחיכתה וחיכתה..
הלכתי למכון ונכנסתי לשחות, דבר שלא עשיתי הרבה זמן. התקשר סש', זה בחור שטוען שהוא ידיד שלי- גם אותו אני מכירה מגיל 8. והוא אמר לי "חכי לי אני גם מגיע לשחות". ממש לא הייתי מעוניינת לראות אותו, אבל מי אני שתמנע ממישהו להגיע לבריכה??
וכמובן, שהוא לא הפסיק ללטוש מבטים על הגוף שלי (איכס!!!!). מגעיל אחד.
למה שחיה- ים ובריכה, בהם אנשים הכי הרבה חשופים, הם המקומות הכי ציבוריים שיש וכולם מסתכלים על כולם..
יום שלישי מבחן במיקראית
שיהיה שבוע טוב
פרייה