כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

מה עבר עליי בימים האחרונים?

אתמול קמתי בחמש וחצי בבוקר, כי הייתה לי משמרת בוקר. מדהים איך לא התגעגעתי לעבודה שלי בכלל. האונ' סגורה- פגרה. אבל זה לא אומר שאנשים מפסיקים להגיע. נהפוך הוא, לסטו' ולעובדים יש יותר זמן, אז הם באים לחוות להציק. אין לכם מושג כמה עבודה הייתה לי. לא נחתי לשנייה, שלא לדבר על ללמוד.

אחד הדוקים נעל את הדברים שלו בתוך המשרד שלו והמפתח נתקע. הצילינדר היה עקום או משהו כזה. אז הוא ביקש עזרה. אני לא יודעת מה עבר עליי, הייתי במצב רוח חיובי במיוחד, אולי בגלל שהוא נראה טוב (דוס כזה חמוד, אבל נשוי L )

עזרתי לו!

אני מתכוונת שלא סתם עזרתי לו, יצאתי מעורי כדי לעזור לו!

התקשרנו למנעולנים, חיפשנו את אלה שיבואו הכי מהר. בנתיים דיברנו על האולימפיידה, על דרווין, על חוק הגנת סודות מקצועיים.

הוא היה ממש נחמד, מלמד משפטים. והוא גם היה ממש אסיר תודה על העזרה שלי. חבל שהוא לא יכול לתרום מבחינה אקדמית בכלל, הייתי מנסה איכשהו לנצל את זה..

אחרי העבודה הלכתי עם מיצי לכותל. אני גרה בעיר הזו קרוב ל-5 שנים ולא הייתי בכותל, מאז שליוויתי טיולים וזה היה אחרי הצבא.

הלכנו המון, עשינו טיול בכל הרובע היהודי וטיילנו גם בשוק הערבי- הציעו לנו חולצות עם דגל פלשתין ועם הפרצוף של עראפת מרוח עליהן (J). הגענו בסוף לכותל, לא היו הרבה אנשים, אולי בגלל שהיה כבר אחה"צ. במגנומטר החגורה שלי צפצפה, אז הם רצו שאני אוריד אותה(??). כמובן שהתעצבנתי עליהם.. תכיילו את המגנומטרים שלכם!! או שלפחות תחזיקו ידניים, במיוחד בשביל מקרים כאלה. אבל גם זה עבר בלי ארועים מיוחדים.

הייתה שם איזו משפחה אמריקאית שהילדה שלהם התחתנה. האמא עמדה מרחוק וצילמה תמונות, בשחור לבן כמובן. כל הזמן היא צרחה :

Oh my god! You so beautiful!!

) תדמיינו את זה בקול הכי צפצפני וצרחני שאתם יכולים להעלות בנפשכם)

כשהילדה התקרבה, ראינו איזה כונפה, עם פנים נוראייות (היי לא שמעת על קוסמטיקאית?). באיזה שהוא שלב,חטפתי עליהם את הג'ננן ואמרתי לה:

יו!את לא קולטת שהילדה שלך כונפה? יפה היא לא!

למזלי הם אמריקאים ולא הבינו מלה ממה שאמרתי,מיצי משכה אותי משם ואמרה לי שאני לא נורמלית, גסה וולגרית (אני??) הבעל לעתיד שלה היה ממש חמוד, ונראה מאוד צעיר יחסית לכלה.

הסתכלתי מסביב, על כל מה שלמדתי בארכ' מוסלמית, מגניב לראות את זה ככה ולא בשקופיות, עושה משהו. (תודה לקטיה- מרצתי האהובה).

בסוף גם ניגשתי לאבנים, מיצי קראה פירקי תהילים. אני רק ביקשתי בריאות, אושר והצלחה לי ולקרובים אליי. ביקשתי סליחה מכל מי שפגעתי בו ואם אני לא עומדת בכל מה שאני אמורה לעשות- זה לא קל. ביקשתי שיהיה לי סוף סוף מישהו נורמלי, שיצליח להתמודד עם השטויות שלי, ויתרה מזאת, שאני אצליח להתמודד עימו (להלן, תימני פלגמט ויותר מזה, החבר הראשון שלי. אבל זה כבר לפוסט אחר).

אח"כ, חשבתי שאני אפגוש את כפרה בעיר ונלך לאכול משהו. אבל היא התעכבה בעבודה שלה, ובסוף נסעה הבייתה. אני עשיתי קניות בעיר (ככה לא הייתי צריכה לקום היום) וחזרתי לדירתי הקטנה.

בהחלט יום עמוס ארועים.

אני תוהה אם לכתוב על ההשפלה שלי..

אני יודעת שאם אני אתעלם מזה, זה לא יעלם. אני עדיין אזכור את זה, זה עדיין קרה. ואני לא חושבת שאפשר להגיד שהשיפוט שלי היה לגמרי גרוע.

L

אז כפי שנחשתם, זה על פיצפיצון.

אחרי הסיפור ביום ראשון, הוא לא "הבין", מה פשר הגישה שלי וטען שהכל היתה אי הבנה אחת גדולה (בטח) ושהאם אפשר לשים אותה מאחורינו?..

בגברים, אולי אני אימפולסיבית, דרמטית וחסרת סבלנות. אבל אי אפשר להגיד עליי שאני לא סולחת, אני תמיד (ולפעמים בטיפשות רבה) נותנת הזדמנות שנייה.

דיברנו שניפגש ביום שלישי, אחרי המבחן והחדר כושר שלי- שסוף סוף הוא יעלה אליי. הוא התקשר ב-19 ואמר שהוא חייב לבטל, כיוון שיש לו ישיבה מאוד חשובה בעבודה, שהוא חשב שהיא התבטלה ולבסוף היא כן יצאה לפועל ונכוחותו נדרשת. מה יכולתי לעשות...

ניסיתי לחשוב איך אנחנו מסתדרים עם זה הלאה. ביום רביעי הייתה לי שקילה ולא התכוונתי לוותר על זה. ביום חמישי הייתי אמורה לעבוד בערב. הזזתי את המשמרת לבוקר (כך גם יצא לי לטייל ברחבי העיר) ואפילו אמרתי לו את זה. הוא נשמע מהוסס משהו, ואמר "סבבה, ניפגש". אני הייתי מרושעת עניתי לו "שאני בטוחה שתמצא איזה שהוא כנס או ישיבה ללכת אליה ביום חמישי". אז הוא אמר לי שאני מנייקית..

מאז...

לא נודעו עקבותיו, נעלם הבחור... (מוכר לכם?)

לא התקשרתי אליו בכוונה, למרות שלי אין בעיה עם משחקים בסגנון הזה, אני לא מאמינה באני התקשרתי אליו אז הוא צריך להתקשר אליי. אבל רציתי לראות מה נסגר איתו. ונכון להיום, אוטוטו יום שבת, אין קול ואין עונה.

זה באמת מביא אותי למחשבה, מה לא בסדר אצלו?

זה לא שהתעלקתי עליו, לא התעקשתי שהוא יבוא. אפילו אמרתי לו שאם זה לא מתאים לוגיסטית, אין לי בעיה לחתוך- אני לא אבכה על זה בלילה.

אני אפילו לא מאוכזבת, אני חושבת שאיפה שהוא בתוך תוכי, ציפיתי שזה יקרה. מיצי אמרה שזה דיי ברור עכשיו למה הוא בן 35 ועדיין רווק. זה לא כי הוא "רווק מושבע", זה כי הוא חולה נפש!!

J

דבר אחרון. כי, כאמור, אני אכן דרמטית ו(טיפה) נקמנית. בפורום בו הכרנו שאלו מה עשינו בסופש של ה-13. אז כתבתי היום שזכיתי לביקור מאוד מיוחד, של בחור עם עיניים ירוקות מהממות, שפתיים רכות ולשון סקרנית.

J

אני יודעת זה חולה (!!) אבל לא יכלתי להתאפק..

ההודעה קיבלה הרבה תגובות, אני יודעת שבמוקדם או במאוחר, הוא יראה את זה. חחחחח J J J

לנושא קצת יותר עצוב וכבד- השקילה שלי.

לא עליתי ולא ירדתי. כרגיל.. כבר חודש וחצי.

גורו חטפה עליי את העצבים, אמרה שהיא רוצה לראות בכתוב, את כל מה שאני אוכלת, שחור על גבי לבן, ודיר באלק אם אין ירידה שבוע הבא.

ואני חושבת, איך תראה ירידה, אם סוף סוף הצלחתי להתגבר על הסלידה שלי לחמאת בוטנים ושאני קונה עוגיות "אוריאו".

L

לפחות אני מתאמנת עכשיו הרבה יותר ולמשך זמן גבוה יותר.

דבר אחרון שרציתי לציין זה את פוסט החרטה שכתבתי בזמנו ליואב. הגבתי לו לאיזה פוסט וסוף סוף ההחלטתי להגיד לו את האמת, ולספר לו מה אני יודעת. ניסיתי להראות לו בפוסט עד כמה אני מצטערת ושלא התכוונתי לשקר לו בכוונה תחילה.

אני לא יודעת מי משנינו יצא יותר אפס.

הוא הגיב בצורה שלא הורגלתי אליה עד עכשיוו ומאוד מגעילה. טען שהוא בכלל ידע על הבלוג שלי כבר מזמן, שכתבתי פוסט מאוד דרמטי ותיאטרלי-שלא לצורך. שהוא הבין באיזה שהוא שלב שאני קוראת אותו, לכן הוא לא יצר איתי קשר מחו"ל ובייסיקלי, נפנף אותי מהחיים שלו.

אין לי בעיה עם "הנפנוף", גם עליו אני לא אבכה בלילה. אבל..

יא חתיכת חרא (אני מקווה שיצא לך לקרוא את זה), יש דרך להגיד דברים. גם אם אתה חושב שאני האדם הכי שפל עליי אדמות, תאמר את זה בצורה מכובדת. לפחות אני הייתי הכי כנה והכי ישרה, אני אמרתי את האמת..

שיהיה.. (הוא בטח חושב- הגונב מגנב פטור)

מה שלימדתה אותי טריש, מ"הרווק" (ג'סי לא בחר בה כי היא הייתה זונה, אבל זונה חכמה- היא האלילה שלי)... J

לא לחיות בחרטות.

ואני בהחלט לא מתחרטת. עוד אחד, בא.. הלך..

הדבר היחיד שקצת, אבל ממש טיפה שהתבאסתי עליו, זה שחשבתי שהוא יוכל להיות ידיד, ואחד כזה (וזו הייתה המטרה שלי מההתחלה), שיתרום הרבה לחיים שלי (ולהיפך). אבל כנראה זה לא אמור לקרות.

טוב, באמת יצא ארוך קצת.. יותר ממה שהתכוונתי, אני מקווה שיהיה לכם סבלנות לקרוא את הכל ולא תנטשו באמצע.

J

סוף שבוע נפלא ולילה טוב

פרייה