כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

אני רוצה להבהיר משהו אחד: החלפתי את השם בבלוג, אבל אני עדיין פרייה, בלב ובנפש. תמשיכו להתייחס אליי ככזו.

:)

אני גם רוצה להודות לכל אלה שהגיבו לפוסט הקודם, אף פעם לא היו כ"כ הרבה אנשים שאני לא מכירה בבלוג

עכשיו אני נמצאת בשלבי ההתארגנות האחרונים לפני הנסיעה לכיוון חיפה. הורדתי שיערות מכל איזור בגוף שלי , ארזתי את הבגדים הכי יפים שלי. עכשיו רק נותר לכסוס צפרניים, להמתין שתתחדש הפעילות בנמלים ולקוות שיהיה מזג אוויר בהיר.

את האמת, זו בין הפעמים היחידות שחשבתי שהשביתה הייתה מוצדקת, אנשים לא יכולים לבוא כל יום לעבודה ולעבוד במשך שנה בשביל כלום. אמא של כפרה עובדת בערייה (כלשהיא) והיא פתחה כבר כל תכנית חסכון שיהייתה לה, לקחה הלוואות וחייה ממש בדוחק.

אני מקווה שקברניטי הממשלה, יתעשתו על עצמם

כמובן שמיצי וכפרה לא מאושרות מההפלגה שלי בסופ"ש המאוד ספציפי הזה. כפרה אמרה שהיא תלך לבית הכנסת ותתפלל בשבילי. זה הרגיז אותי, אמרתי לה, שלא תדאג לי, שאני אסתדר אם המצפון שלי. שאם היא רוצה להתפלל שתתפלל בשביל עצמה ובשביל המשפחה שלה.

שיהיה לכולם צום קל ונעים

אם יהיו תמונות מעניינות אני אראה לכם

שלכם, אוהבת עד למאוד

פרייה