כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

לפני שלושה שבועות לא מצאתי את המרשם לגלולות שהגניקולוג הטברייני רשם.

חיפשתי מלא. אבל, הבית שלנו כ"כ מבולגן (שלא לדבר על מלוכלך) ושום פיסת נייר עם מרשם לא נתגלתה. אז הפסקתי את הגלולות. אחרי 4 שנים, חשבתי שאולי כדאי לנקות קצת את הגוף, לעזור לו להתאזן ואולי להחזיר את הליבידו הישן והמפורסם מפעם.

שבוע לאחר שהפסקתי , פתאום התחיל דימום, חזק. כמו שהיה לי כשהייתי נערה. אהובי היה מבין מאוד. אמנם אנחנו נשואים, אמנם אנחנו מונוגמיים. אבל, לא מתאים לנו פרייות או שמנמנים קטנים. אז קנינו קונדומים. לפני כן, שכבנו פעם אחת בנטורל, בלי גומיות ובלי גלולות.

משהו עבר עליי אתמול בדרך הבייתה חזרה מי-ם. במפגש הבקעה עלה חייל, ילדון בדרגת סגן שרואים עליו שהוא יהיה גבר גבר. אותו חייל חמוד התיישב לידי, ככה, במושב האחורי. הריח שלו... עשה לי...

הריח הזה ,של מדים טיפה מיוזעים, משולבים באפטרשייב לאחר גילוח, משולבים בריח טבעי של גברבר צעיר ורענן- כל זה שלח אותי לתקופות בהן הייתי מתגלגלת מזיעה עם גברברים צעירים שריריים ומשורגים. זה שלח אותי לתקופה שלא משנה באיזה מצב הייתי תמיד הייתי רטובה ומוכנה לעניינים סוערים. אותו הריח גרם לי להסתכל על עצמי ולראות את איך שאני נראית היום, שלושים קילו יותר מאותם ימים פרועים. מחשבה נוספת שעלתה לי במוח היא שלא התחילו אותי בכלל בשנה וחצי האחרונות...

כל זאת, יחד עם אותו קצין חמוד שנרדם ליידי (אוי, הריסים הארוכים שהיו לו..) הביאו אותי למסקנה אחת...

אני בהריון!!!

אחרת, אין שום סיבה שבעיני רוחי אני אראה תמונה כ"כ אמיתית שלי עם אותו הילד מחליפה מיצים באקסטזה, מורידה לו את הדקרון ומלטפת חזה חלק שריר ושחום.

אוי...

כשירדתי בטבריה נכנסתי לסופרפארם (פרסומת חינם) וקניתי בדיקה ביתית. אחרי שפתחתי אותה התברר לי שאני צריה לחכות עוד איזה שבועיים בשביל לבדוק מה המצב. ניסיתי לחשוב מה יקרה אם יתברר שהבדיקה חיובית. האם אני אשמח? האם ילד יבוא לי בזמן טוב עכשיו?

בוא נראה, אני עדיין לומדת ונוסעת באוטובוסים ללימודים (פשוט אבסורד). אני עובדת כל יום מ-8 בבוקר עד 7 בערב ולפעמים נשארת הרבה יותר, מלבד אותו יום חמישי בו אני נוסעת בתחבורה הציבורית לי-ם. אני בעודף משקל שהרופא הו כה חמוד ואדיב שלי כינה אותי אובִּיס. יחד עם כל זה, אנחנו במצב כספי מחורבן משהו..

אם אני אכנס להריון, אני אצטרך להפטר מהעובר עכשיו וזה דבר שבלתי יתואר.

כל הסיטואציה אתמול והמחשבות שעברו לי בראש היו בלתי מתוארים. כשאני חושבת על זה, אני לא כ"כ זוכרת איך אותו חיילצ'יק נראה עכשיו.

המממ...