לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס


מטומטמות העולם- התאחדו! אין לכן מה להפסיד מלבד את המוח שלכן!...

כינוי: 

בת: 20



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2008

אני מסתנֵבּת


מפי ויקיפדיה (רק בגלל שלא היה לי כח לחפש מילון ראוי לשמוע באינטרנט):

"סנוב הנו כינוי לאדם המתנשא על סביבתו, ורואה עצמו כשייך לקבוצה נעלה מסיבה כלשהי, למשל מוצא, מעמד כלכלי, אינטלקט, אנינות טעם ומומחיות בתחום כלשהו, חינוך, צורת דיבור ועוד"

 

מפי ל. ביטון (שותפה לדירה)

"אם את לא רוצה לקרוא על עצמך דברים רעים/לא נעימים שנכתבו עליך, אל תציצי לרישומים פרטיים של אנשים אחרים"**

 

בקופוריישן מישהו עוזב.

טוב תמיד מישהו עוזב. אבל, הפעם זה היה מישהו שאהובי ואני מכירים.

אנחנו לא מצטרפים בדר"כ לאירועים עבודתיים. אבל הפעם, כשמישהי שנחשבת מכרה קרובה שאלה אם אני רוצה לבוא איתה לחוף (הכנס כל שם של חוף טברייני שבא לך) כדי לשתות משהו ולהפרד ממנו, הסכמתי.

לא חשבתי על זה יותר מידי. אבל..

אתמול הבוס שלי היה מסריח במיוחד. הוא אכל סרדינים שהדיפו ניחוחות למרחוק ואותה המישהי יושבת לידו, רק מהצד השני.

בשלב מסויים הרמתי את הראש כדי להסתכל עליו, זה משהו שאני תמיד עושה כדי לקבל הוראות. אז, ראיתי אותה עושה מחווה רב משמעית לעבר צד ימין של השולחן (אני בצד ימין), בעודה מדברת עם מישהי ממולה.

הייתי משוכנעת שהיא מדבר עליו, הוא הסריח ברמות בינלאומיות, אז הסתקרנתי לדעת מה היא אמרה עליו. כשהיא קמה לעשן- הסתכלתי לה באימייל.

מה שראיתי היה זה שפיכסהגועלנפש נידבה את הבית שלה להפרד מאחדשעומדלעזוב והיא לא רוצה להזמין את אהובי ואותי. למכרה לא היה כ"כ נעים כי היא לא יודעת עכשיו איך לנפנף אותנו. לא קראתי מה ענתה הקולגה ממולה (עכשיו אני קצת מתבאסת היה מתאים לי לדעת מה אחרים חשבו).

אמרתי את זה לאהובי- לא אוהבים אותנו במשרד..

זה לא שהופתעתי. הרי כבר אירגנו מסיבות שנכחותי הייתה בולטת בהעדרה. כבר סיימתי להתעצבן. אבל זה גרם לי לחשוב..

איך חזרתי לאיך שהייתי בב"ס יסודי ובחטיבה?

נזכרתי שבחטיבה לא ידעתי את מי להזמין לבת מצווה, כי לא היו לי חברים בכיתה.

נזכרתי שבתיכון נכנסתי לקליקה של חברות הזמר ורק אחרי אנגליה באמת נהיו לי חברים.

מאוחר יותר העלתי את זה לדיון עם האישון שלי..

יכול להיות שהרמנו את האף כך שאנשים לא רוצים להזמין אותנו ל"ארועים משפחתיים"?

הבאמת אנחנו יותר טובים מהם? (כן)

הייתה תקופה בה היו לי המוני חברים. כולם היו מאוהבים בי וביליתי המון (הו המכינה, תקופה נהדרת ). אולי אז הייתי שונה. אולי איך שאני היום זה איך שאני באמת? האופי האמיתי..

 

 

האמת, בראייה מעכשיו, לא באמת משנה...

 

 

**לא נאמר עליי, אבל ניכסתי את זה לעצמי.

 

 

נכתב על ידי , 26/6/2008 09:09   בקטגוריות חפירות, סיפורי חארטה  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של in the groove again ב-11/7/2008 10:12



24,607
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לfreya the guru אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על freya the guru ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)