לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס


מטומטמות העולם- התאחדו! אין לכן מה להפסיד מלבד את המוח שלכן!...

כינוי: 

בת: 20



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2020    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יום הולדת 30 לפקמן!


אתם לא תאמינו..

בפעם הראשונה מאז שאני אוספת את הדודלים של גוגל, הדודל הוא אינטראקטיבי!!!

זה פשוט נהדר- בדף של גוגל אפשר פשוט לשחק, ולשחק, ולשחק, ולשחק....

 



 

נכתב על ידי , 21/5/2010 19:17   בקטגוריות תמונות יפות, אינטרנט  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Matilda Kozel ב-21/5/2010 22:11
 



סקעת באוסלו ב-2010


ערוץ השידור אישר, אמנם באנגלית, אבל אישר.

הראל סקעת יסע לאוסלו במאי לייצג את ישראל בתחרות האירווזיון.

מרגש..

מרטיט...

אבל הכי מעניין....

שאני אמרתי את זה עוד במאי 2009!!!

מישהו מלבד אהובי הקשיב לי אז? אני צריכה למצוא עבודה בתור מגדת עתידות.

ולא רק שסקעת (אני הצבעתי מויאל) יסע לאוסלו, ברשות השידור אפילו קישרו לשיר שאני קישרתי, מעניין, הלא כן....?

 

רציתי לקשר, אבל רשות השידור הוריד את הידיעה בטענה שהיא עוד לא אושרה סופית. אז נחכה ליום שני בשביל לאשר סופית.

 

ולסיום בפעם השניה- כמה עוד אפשר?

נכתב על ידי , 26/12/2009 17:52   בקטגוריות אקטואליה, אינטרנט, חפירות, ארועים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איו מילים בפי... "להחזיר את התינוק שאימצתי"...


"רוצה להחזיר את הפעוט שאימצתי"

גם זה קורה: אם לחמש בנות מארה"ב שאימצה תינוק לפני שנה וחצי, ביקשה למצוא לו אם אחרת בטענה שלא הצליחה להיקשר אליו. "הסברתי לו שאני אוהבת אותו ושזו לא אשמתו", אמרה האישה. בינתיים כבר נמצאה לו אמא חדשה, בתקווה שתהיה קצת יותר מוצלחת
בראיון חושפני ומרגש לתוכנית "טודיי שואו" של רשת NBC סיפרה אניטה טדלדי מארה"ב על ההחלטה לוותר על בנה המאומץ לאחר שניסתה לקלוט אותו במשפחתה במשך 18 חודשים, ללא הצלחה. לאניטה ובן זוגה יש חמש בנות ביולוגיות אך טדלדי חלמה על אימוץ ילד במשך שנים. לאחר הליך אימוץ מפרך, המשפחה קיבלה את "בייבי די" (הכינוי שניתן לתינוק מאז שהפרשה נחשפה לתקשורת)- תינוק מדרום אמריקה שנמצא עזוב בצדי דרך סואנת.
אמא מלטפת את תינוקה (צילום: istockphoto)
כשהטלפון צלצל ובישר לה ולבעלה שנמצא תינוק עבורם, אניטה היתה "מאושרת עד השמיים", לדבריה. הם קיבלו ייעוץ מקצועי כדי להפוך את התינוק לחלק מהמשפחה. טדלדי היתה משוכנעת שתהיה מסוגלת להיות אמא טובה לתינוק הקטן אך חזרה בה מן ההחלטה משום שלטענתה לא הצליחה להיקשר לילד. היא מספרת שהתינוק הגיע אליהם כשהיה בן פחות משנה. הוא סבל מקשיים התפתחותיים ובעיות פיזיולוגיות כמו חולשה ברגליים וראש שטוח משעות שכיבה מרובות בעריסה.
הפרידה:"הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי שאני אוהבת"
"חמישה או שישה חודשים לאחר הגעתו של די, ידעתי שהוא אינו נקשר", סיפרה טדלדי. "ניסיתי למצוא את הדרך אליו אפילו יותר משניסיתי עם ילדיי, אבל לא הרגשתי שזה עובד". כאמור, אחרי שנה וחצי של ניסיונות מפרכים אניטה הגיעה לתובנה שהיא צריכה להיפרד מהתינוק ולמסור אותו למשפחה אחרת: "רגע אחד הייתי נחושה להשאיר את די כי אהבתי אותו ורגע לאחר מכן הבנתי שאני לא ההורה שיכולתי להיות עבורו, ושעליי לשים את די במשפחה טובה יותר, אצל אמא טובה יותר".
אניטה החליטה להפסיק את האימוץ והחלה במסע לחיפוש משפחה חדשה. היא הסבירה לבנה כי הם אוהבים אותו וכי הוא לא עשה דבר רע שגרם להחלטה: "ברגעים האחרונים שלנו ביחד, הסתכלתי לו עמוק בעיניים ואמרתי לו שאני אוהבת אותו ושעשיתי כמיטב יכולתי". טדלדי טוענת שחוסר ההיקשרות היה הדדי. היא לא הרגישה שהתינוק נקשר אליה ולא הצליחה, למרות העזרה שקיבלה, להיקשר אליו. היא טוענת שאהבה את התינוק וניסתה לנהוג בו כמו בילד ביולוגי שלה, אבל שעם הזמן התברר שהמשפחה שלה אינה מהווה "שידוך טוב" לדי. אניטה נעזרה בתרפיסטית ובעובדת סוציאלית כדי להתמודד עם גלי הרגשות העזים שהציפו אותה וגרמו לה להתלבטויות רבות בקשר לעתידו של האימוץ. הראיון הטלויזיוני הוא שלב נוסף בחשיפתה של האם שכתבה על מה שעבר עליה גם בטור שהתפרסם ב ניו- יורק טיימס. בטור היא מספרת על התהליך הקשה ועל המפגש עם סמנתה, אמו החדשה של התינוק: "הלבשתי את די באחת התלבושות החמודות שלו- חולצת פולו לבנה ומכנסיים כחולים. קשרתי אותו במושב הבטיחות ונסעתי לפגוש את סמנתה בסניף קרוב של מקדונלס. הנסיעה היתה קצרה אך בכל פעם שהגעתי לרמזור, תקף אותי צער והסתובבתי בחזרה, נחושה לחזור הביתה ולשמור את די אצלי. נסיעה של חמש דקות הפכה לחצי שעה". לאחר מספר ימים של היכרות הגיע הרגע למסור את די סופית לסמנתה: "בידיים רועדות, הגשתי לה את התיק של די עם הצעצועים האהובים עליו. הבנות שלי צפו ב"בוב ספוג" ואמרו שלום לאחיהן, כמעט בנונשלנטיות, כאילו הוא רק יוצא למן קצר ויחזור בקרוב". אניטה מעידה שגם אחרי הפרידה היא ממשיכה, וכנראה תמשיך לעד, בתהליך הפרידה ממנו: "תודה לך די הקטן על כל מה שהיית בשבילי, בשבילנו. למרות כשלונותיי, אהבתי אותך בצורה הכי טובה שיכלתי ולעולם לא אשכח אותך". חשיפתה האמיצה של טדלדי יצרה גל של תגובות סוערות. מצד אחד היא זכתה ללא מעט ביקורת נוקבת על המעשה יוצא הדופן שעשתה אך נשמעו גם קולות אחרים, כאלו המחזקים את ניסיונה הכן של האם למצוא לילד בית חם ומשפחה תומכת.
"קשיים טבעיים שניתן להתגבר עליהם"
דליה לוי פסיכותרפיסטית מומחית בתחום האימוץ מארגון ת.ל.ם המטפל במשפחות מאמצות אומרת כי מדובר בתופעה חריגה: "כל הרעיון של אימוץ הוא לקחת ילד ולשלב אותו במשפחה ללא תנאים. כנראה שלאישה הזו היתה חסימה גדולה בהיקשרות אל הילד הזר. "אני לא מכירה מקרים כאלו שקרו בארץ, אולי במקרים של ילדים יותר גדולים. יחד עם זאת חשוב להגיד שקשיים של היקשרות לילד מאומץ הם לגיטימיים ומוכרים. זה קושי טבעי שהורים מבטאים ברמות שונות. במקרה של האישה הזו יש מחיר רציני למעשה שהיא עשתה - זו חווית הדחייה השניה שהילד הזה חווה והיא משפיעה עליו גם בגיל כל כך צעיר. "חשוב לי להעביר מסר שהורים מאמצים שנתקלים בקשיים דומים יכולים לקבל עזרה מקצועית ולעבוד על הקושי. חשוב שתהיה להורים מוטיבציה לפתור את הקושי בשלבים השונים של תהליך האימוץ ואז רוב הבעיות בהחלט ניתנות לטיפול".
נכתב על ידי , 12/10/2009 07:11   בקטגוריות זוועה, אינטרנט  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צ'או חבר'ה


ישרא-בלוג נהיה עייף. האתר, העורכים, האנשים שבפסגת הטבלה- הכל השתנה.

שמתי רק תמונה. אבל, אחרי כמה ימים (שבועות) של מחשבה, הגעתי למסקנה שאני כן רוצה לכתוב מילות פרידה; ולו רק כי ישרא בלוג נהיה אתר עייף עייף.

אז מה לכתוב בעצם?...

היה נהדר!

כן. אני חושבת שאני יכולה לומר שהיה נהדר. ישרא- בלוג היה בשבילי עוגן ומוצא בתק' שבעולם האמיתי סביבי, היה לי בלאגן וכאוס. עברתי הרבה דברים...

חברים חדשים- אמיתים ווירטואליים, שהיו באו וחלק מישנים שהלכו. עבודות בספקטרום רחב. לימודים. עצמאות. רכב. אהבה, תשוקה, שברון לב ולמידה. עליתי וירדתי (ועליתי שוב) הרבה בשנים הללו, בן אדם שלם ממש.

פרייה היא עדיין אני. אבל היא התאימה לי לירושלים, לחיי הסטו' המעופפים שחוויתי שם- פחות או יותר עם השנים וההתבגרות. המעבר הזה שלי, חתך חד מאוד מחיים שהיו כ"כ מוכרים לי במשך 7 שנים ארוכות. הסיום, כמו הרבה מאוד דברים בחיי, הגיע מאוד מאוחר. אבל הגיע. תמיד הייתה לי בעיה עם סופים, אני מנסה למשוך אותם כמה שיותר.

אבל...

זה הסוף!

הפעם, בניגוד להרבה מאוד פעמים שאיימתי, הפעם זה באמת הסוף. פרייה יורדת מבמת ההתקיימות; im putting her to sleep- הגיע זמנה!

כפי שכתב אהובי, אני לא יודעת אם אני אחזור לישרא-בלוג- ואני מסיימת כמו שהתחלתי עם מינימום קוראים. אבל, עם הרבה מאוד ניסיון. אולי אני אשוב בבלוג חדש, עם שם חדש. אולי אהובי ואני נפתח משהו משותף, כאן או במקום אחר. אולי, אני אשמור את הכל לעצמי, עם עצמי.

עוד כמה ימים, הבלוג יחגוג יום הולדת. אבל, בלעדיי- אני יקיריי, סיימתי- הוילון.. ברגע זה ירד.

 

 

 

תהיו טובים, כן?

 

נכתב על ידי , 5/7/2007 22:47   בקטגוריות ארועים, אופטימי, אינטרנט  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עודד ב-13/12/2007 20:25
 




דפים:  
24,607
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , אומנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לfreya the guru אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על freya the guru ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)