שבוע טוב לכווווווולם..
מסיבת הכביכול הפתעה של אחגדול התקיימה במקום שנקרא, שימו לב- אימפריה!! 
אני לא רוצה להתנשא, אבל מקום שבו נמצאים יחדיו -150 רוסים, וודקא אבסולוט וגפילטע מתוק, הוא לפי דעתי לא מקום בשבילי (אני בכלל שונאת וודקה).
הערב התחיל בזה שלא היו מקומות לכולם, כיוון שחברה של המיועדת החליטה להופיע. כמו כן, היא לא בנתה על העובדה שאבאמא יכריחו את אחקטן ואותי להופיע. אח"כ היו הופעות נורא ביזאריות של בולע אש במסיכה של שלד שהתגנב מאחורי והקפיץ את האמאמא שלי. חשבתי לשניה שהלב שלי עשה את הבלתי יאמן והגיע לגרון. היו כל מיני רקדניות סטייל זינה ופלאש דאנס. היו הרבה מאוד מאוד שירים ברוסית שפימפמו לי חזק לתוך המוח.
אחקטן ואני בהינו אחד בשני ובשעון. באיזה שהוא שלב הוא ברח (מנייק בר מזל) לצומת קריית אתא בשביל לדפוק איזה באגט ואני מצאתי נחמה באלכוהול- ובשיטתיות. בשלב מסויים אחגדול העיר ובצדק שאני "מפרקת" את הבקבוקים, ואז שמתי לב ששתיתי בקבוק וחצי של יין אדום- ולגמרי לבדי.. (אני בכלל שונאת יין אדום).
אני מתה על אחגדול ואין ספק שהמיועדת ממש השתדלה עבורו, היא באמת אוהבת אותו ואני שמחה שאחגדול מתערה בקרב הילידים, אבל לי היה קשה.. לאללה..
הדבר הטוב היחיד שיצא לי מהערב הזה (מלבד העובדה שכל המשפחה הייתה ביחד, צחקה ביחד ובסופו של דבר גם רבה ביחד) זו העובדה שמצאתי שם עט משובח- איתו כתבתי את הקטע הזה לפני שהעברתי אותו לבלוג.
אה, נזכרתי בעוד משהו. אמנם אנשים רבים רואים בי כופרת אתאיסטית נטולת כל אמונה, אבל היומולדת הזו הייתה הפעם הראשונה בה אכלתי סושי ( 
עכשיו אני בטוחה שיש כמה אנשים שחטפו שוק, כמו כל מיני נשואות למיניהן שיצא לי להכיר 
) ושאכלתי מוֹל. לשרימפסים וללובסטרים כבר לא הייתי מסוגלת להתקרב. הסושי היה ממש טעים, הבנתי למה כל מיני חברות שלי (הלא שומרות כשרות) מתות על זה. לאכול צדפה היה קצת מוזר, היה לזה טעם של חול ונזקקתי נואשות למיץ לימון. אני לא חושבת שאני אחזור על החוויה הזו.
נסעתי בבוקר לעשות שופינג!
בקטנה, לא משהו רציני. קניתי חצאית קצרצרה (אבל לאללה- עקב המחמאות של כפרה שיש לי רגליים סופניות ) וחולצה. בעודי נמצאת בתא ההלבשה, כולי לבושה בתחתונים וחזיה בלבד, פתאום פתחה איזו זקנה את הוילון והתחילה לחטט לי בבגדים: "לקחת לי את המכנסיים שלי, השארתי פה את המכנסיים שלי ואת לקחת לי אותם"
wtf??...
הייתי בשוק: "אין כאן שום מכנסיים שלך, את רואה שאני ערומה פה, מה את פותחת את הוילון". אז היא ענתה לי "אז מה אם את ערומה"..
אני מניחה שהייתי צוחקת, אם זה לא היה קורא לי
איבדתי את הסבלנות ,אז צרחתי עליה " סבתא!! אין פה שום מכנסיים!! תעופי מפה!!"
(מי אמר שאני לא בחורה סובלנית ואדיבה)
אח"כ אמא שלי אמרה לי שהיא הייתה עושה את אותו הדבר, אם היא הייתה במקום הזקנה הזו ואני תהיתי..
היית פותחת למישהו את תא ההלבשה שצופה לכל החנות כשהוא בתוכו ומחפשת בדברים שלו???
לצערי הרב, לזקנה שלום.
מצבי המישקלי בכי רע. אין מצב שאני מספרת לכם כמה עליתי מאז שנטשתי את ש.מ בפעם הראשונה. עד החתונה והשבת חתן יש לי לרדת 7 ק"ג בערך.. 
הזמן שעומד לרשותי- 5 שבועות..
נזכרתי בעוד משהו בהקשר של המסיבה של אתמול.
אם ככה הולכת להראות החתונה ויש לי הרגשה מורבידית שאכן כך הולך להיות, אני חושבת שאני אוותר על הבאת בן זוג. אין מצב שאני מביאה מישהו חיצוני לקרקס הזה..
וואו.. חיפושים של חודשים ירדו לטימיון בלילה אחד..
שבוע טוב לכולם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
