הפוסט הקודם (שלשמחתי, לא קיבל תגובות) נבע מציון שקיבלתי.
הלכתי לישון וכשהתעוררתי הדברים לא נראו יותר טוב משום מה. הפוסט לא נכון, אבל אני אחזור לזה אח"כ.
(לפי דעתי לאנשים נמאס מקיטורים בסופו של דבר)
עבר שבוע לא פשוט.
הייתי מאוכזבת ביותר ופיתחתי סוג של כעס כלפי הבחור האחרון. הרגשתי שהייתה פה הבטחה לאהבה שלא מומשה וקראתי לו "אפס", אבל גם זה לא נכון. עשיתי מקלחת ארוכה וחמה וחשבתי על זה (עוד) קצת לעומק. הייתי חייבת להודות שלא הכל היה גרוע, שאני חייבת לתפוס גם את הצד המלא של הגביע, כי הוא קיים.
למדנו המון אחד מהשני ומהשהות ביחד. לפחות אני מקווה שהוא למד- לא פשוט לעבור ממצב של חשיבה בסולו לחשיבה בזוג.
אני למדתי שאני יכולה להיות גם "האיש הטוב" בקשר ושאני יכולה לעשות דברים כמו שצריך לשם שינוי.
למדתי שאני יכולה לכעוס וזה בסדר. העצבים שלי לגיטימיים ולא נובעים מזה שאני קשה (מה לעשות שאני לא אוהבת לבוא אחרי מכבי בסדר העדיפויות 
).
למדתי שאפשר גם להבליג ולא להתפרץ יש באימפולסיביות על כל שטות מדברים ששניה הם נראים אסון גדול ושניה אח"כ, הם פשוט לא ביג דיל. טוב נו.. חוץ מדברים שהם עקרוניים לי ועניין "ציווי" על עשיית "מצוות" זה דבר שעקרוני לי- לא פשוט.
מלבד כל זה, היה את העניין הפיזי. מה לעשות אני בחורה מאוד פיזית. בטח יהיה קשה להאמין אבל שכבנו ממש, רק פעמיים 
. אבל לחבק זה נהדר, לגעת זה פשוט נפלא, לגרום לו לרעוד ולומר דברים בשיא האקסטזה שאח"כ הוא מתכחש להם זה מצחיק ביותר. לאינטימיות ולמגע אני אתגעגע הכי הרבה (אם כי גם בזה היו ליקויים חמורים ביותר, אבל אני לא אמשיך הלאה 
). אני הרבה יותר חזקה עכשיו, כי מתחתי את הגבולות שלי. אני יודעת עכשיו יותר טוב, על מה אני אלך בלי להסס וממה אני אשמור מרחק. בשיחה האחרונה ביננו, אמרתי לו שעכשיו יש לי אנטי כפול ומכופל כלפי כל "המגזר", יותר ממה שהיה לי. אבל זה לא מדוייק וזה לא נכון. התחושות שלי כלפי אלוהות ודת לא השתנו- הן רק התחדדו יותר, התפקסתי על מי שאני. בהחלט לכל אדם יש מטרה בחיינו, אני מקווה שגם אני הייתי סוג של מכוון בדרך שלו.
וזו יקיריי... הייתה הפעם האחרונה בהחלט שהוא הולך להיות מוזכר בבלוג זה.
(מטומטמות העולם- קדימה להתאחד!!)
קיבלו לעבודה בחור חדש.
הוא כ"כ חמוד וכזה סקסי. יש לו מבט קטלני וחיוך מדהים, כולו נראה: אני-מניאק-אבל-זיין-משהו-בן זונה-ויודע-את-זה. הוא עדיין ילד, צעיר. אבל הוא ישבור רבבות של לבבות, אם הוא לא עשה את זה כבר. בכל אופן, הרבה בחורות יסכימו "לזרום" איתו..
למה בכלל העלתי אותו?
אה, נזכרתי. צפינו יחדיו בכוכב נולד וזימרתי לעצמי את השיר של צביקה פיק (השולטט!!1), או כך חשבתי. כי לפתע הוא שאל אותי: תגידי, למה לא הלכת להבחן? את שרה ממש יפה ויש קול טוב"...
הייתי בשוק ריגעי. בהיתי בו לכמה שניות. אפילו לא עלה בדעתי לשאול אותו, איך אתה יודע שלא נבחנתי? בכל אופן אמרתי לו שכל העניין עם ע' ומבחנים שלי דיי הורידו את הכל מהפרק. מה גם שאני זקנה מידי בשביל כוכב נולד, ראיתם את ממוצע הגילאים שם? הם לא היו לוקחים אותי לעולם. זה הצחיק אותו ויש לו שיניים לבנות ופנים שחומות ועיניים ירוקות..
מאיפה הביאו דבר כזה אליי???
אני בשיא הכנות מקווה שלא נעבוד הרבה ביחד (דבר שמתבדה מיד כיוון יש לי איתו משמרת כבר מחר), כי זה לא בריא לי כל הגברים הסקסיים הללו. ראיתם מה קרה עם המורה למוסיקה שלי, עבר סמסטר שלם עד שאזרתי אומץ לומר לו..
"שלום"
דרך אגב, אני מחפשת באינטרנט תמונה שלו כדי לשים פה ואז כולכם תידעו ממה אני נרטבת. כל מה שאני מצליחה למצוא זה תמונה קבוצתית מ"יוסוף ואחד" ושם הוא נראה לא משהו והתמונה מרוחקת קצת. מקסימום נצלם אותו בהחבא. אני לא יודעת איך לעשות את זה, יש לי סמסטר שלם לחשוב על הסיפור.
עוד שבועיים החתונה...
אני אהיה שם. עם שמלה וורודה בוהקת, עם בלונד זוהר, עם איפור מדהים ולבדי.
אבל, אתם יודעים מה? זה בסדר!
כפרה הציעה לבוא לחתונה בתור בת הזוג שלי ולומר לכל הרומנים הזקנים שהיא עושה לי טוב. היא הצליחה להצחיק אותי. אמרה שדווקא לי, היא לא דואגת. היא יודעת שאני בחורה איכוצ'ית ואני אמצע את אותו בחור שיצליח להבין אותי- שיהיה חבר טוב וגם מאהב נפלא. (באסה לי קצת לחשוב שהיחיד שהצליח להבין אותי מכל הבחורים שהתיימרו לחשוב שהם מכירים אותי, היה קומבי- הדרדס המהנדס 
). אני שוב מתפזרת..
יהיה כיף בחתונה, כי אני אהיה יפהפיה (אבל הכלה יותר ), אני ארקוד, אני אשתה ואני אשתולל ונעשה שמייח בחתונה הזו.
וואו- יצא דיי ארוך, אה?
אז אני אוותר על הקטע על הלימודים כרגע, אני עדיין רוצה שתקראו הכל.
שיהיה לכולם חג שמח ומרגש
ואני מאוד אשמח אם כל המגיבים האנונימיים והאנונימיות שמשאירים לי פה תגובות יזדהו, לפחות בניק כלשהו, שאני אדע למי לחזור
אוהבת המון, שוב תודה על התמיכה
פרייה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
