לא כתבתי כשספי הייתה בת 5 חודשים, לפי הפוסט הזה, לא בטוח שאני אכתוב משהו כשהיא תהיה בת חצי שנה. אולי כן, זה עוד שבוע.
מה היה לנו איתה?
בכי, טיטולים מלוכלכים, היסטריה שלי, גזים, סדנת אמהות, סדנת ליווי התפתחותי (לא מוצלח), הרדמות רק על כדור פיזיו או בהנקה, חופשת לידה שלי.
הקטנטונת גדלה. בחיי, זה כזה נהדר לראות את ההתפתחות שלה. כל מי שמכיר אותי יודע כמה חיכיתי שיעברו שלושת החודשים הראשונים ושאני אוכל לתקשר איתה. החיוכים שלה, הדיבורים התינוקיים, אפילו זה שהיא כזו סקרנית וכבר לא רוצה להיות מחובקת- כל אלה פשוט מדהימים. כל אלה שווים את כל הבכי.
אבל...
כל אלה לא היו שווים לי את ההרדמות הלא נכונה.
מה שזירז את עשיית המעשה היה מכתב במעטפה ירוקה אותה קיבל אהובי- מילואים כל חודש מאי. זה מילא אותי פלצות. אני אצטרך לעשות הכל לבד במשך חודש שלם? מילא הייתי עדיין בחופשת לידה. אבל שבוע הבא אני חוזרת לקופוריישן.
לכן החלטנו, אהובי ואני, שאם אנחנו לא יודעים, אז אנחנו נפנה למומחים, לאלה שכן יודעים.
(אקספוזיציה ארוכה)
את גנית פרג ראיתי במקרה בתכנית של קרין מגריזו בבוקר, בעת הנקה. אח"כ, החלו להזכיר אותה בפורום של הורים לתינוקות באתר מתחרה בו אני מסתובבת לא מעט. כששאלתי אם השיטה שלה עובדת וכל מי שענתה לי אמרה- כן! אז שלחתי לה אימייל.
היא חזרה אליי ויצרה איתי קשר מדריכה שלה מהצפון. קבענו להפגש במרכז בשישי האחרון (דבר שמביא אותי לחשוב שזה קצת אבסורד, אם בכל מקרה הגענו למרכז, יכלנו להפגש עם גנית עצמה. אבל נו מילא).
היו רגעים מעטים ביותר בשבועיים האחרונים שלא חיכיתי למפגש הזה. כל פעם שספי בכתה, התעוררה לנו כל שעתיים בלילה. אני חזרתי כמו מנטרה: ביום שישי, ביום שישי.
המפגש היה מעיר עיניים ביותר, אני לא אחזור על פרטי השיטה, בכל זאת, זכויות יוצרים. אבל אתמול בערב, ניסיתי אותה לראשונה.
מה אני אגיד, הייתי כ"כ בלחץ במשך כל החג השני.
מה יקרה אם ספי תבכה ותבכה?
מה יקרה אם אני לא אצליח להרגיע אותה?
מה יקרה אם אני אצטרך להשתמש בכדור שוב, או גרוע מזה בהנקה?
ספי אכן בכתה ברבע השעה הראשונה. בכי רב. בכי תמרורים. היו דמעות והיו עיניים נפוחות. אבל אח"כ במשך 20 דקות שעוד נשארתי לשבת לידה, היא קצת התפתלה במיטה, הסתכלה עליי הרבה ואז...
נסגרו העיניים!! בפעם הראשונה מאז שהיא נולדה!! לבד!! במיטה שלה!!
לא יכלתי להאמין. היה לי כ"כ הרבה אדרנלין בגוף שלא הצלחתי להרדם בעצמי למשך דיי הרבה זמן. 
היא נרדמה ב-19:30 וישנה עד 1 לפנות בוקר!!!
ההרדמה אח"כ בלילה הייתה קצת יותר קשה. אבל בסוף הצלחנו.
עובדים על זה, אם זה ימשיך ככה- אמן, אמן, אמן.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
