אחיו של האיש, בני הקמניה רכשו כרטיסים להופעה של כוורת בפארק.אני, שנורא רציתי לראות אותם בברכת הסולטן והתאכזבתי, קצת ירדתי מעניין ההופעה.
זה הרגיש קצת כמו שכשארוסמית' הגיעו סוף סוף לארץ ב- 94, אני הייתי באנגליה.
כשלא היה לי עם מי ללכת להופעה של פיל קולינס ב-2005.
כשכל פעם שתכננתי לנסוע לחול לראות את מארק קנופלר, אז נכנסתי להריון.
ועכשיו פתאום יש כרטיסים...
נורא קשה לי להתרגש ונורא קשה לי לשמוח. יש לנו כמה בעיות אובייקטיביות שממש מקשות עליי לשמוח מהעובדה שאני אראה את ההופעה האחרונה ביותר של להקת הגיזרים שאפילו הילדה בת ה-3.5 שלי מזמזמת את השירים שלהם.
אני תוהה אם האם במצבנו הכלכלי אנחנו יכולים להוציא סכומים לא קטנים על ההופעה הזו. הרי זה כרוך ברכישת כרטיסים, לנסוע לת"א, לשתות ולאכול.
אני תוהה מה נעשה עם תינוק בן 3 חודשים שסביר להניח שיינק באופן בלעדי- עם מי נשאיר אותו והאם הסבים שלו יוכלו להתמודד עם שני ילדים, שאחד מהם מתעורר תדיר בלילה.
אני תוהה אם אחרי שנחזור (הרי לא נוכל לקחת חדר במלון כמ ושעשינו בהופעה של רוקסט בגלל הסיבה שמעלינו), נהיה גמורים מעייפות, תינוק ישאיר אותנו ערים- האם האיש מתכנן ללכת ליום של קלדנות תוססתב עבודתו...
קיצר, ככל שאני חושבת על זה יותר, אני רואה שלא כדאי שאני אסע- אפשר לרפאנד את הכרטיסים כמעט עד יום המופע. אבל אולי האיש יפנק את עצמו עם אחיו והבת דודה (שברור שאני צריכה לממן לה חלק מהכרטיס כיוון שהיא הייתה בחתונה שלי וטרחה לקנות מתנות לילדה שלי כל פעם שהיא ראתה אותה- NOT).
לפחות יהיו לו תמונות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
