כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

האמת קצת שיקרתי.

לא במכירה עצמה. בזה אני מאמינה בלומר את כל האמת (אולי זו הסיבה שאין לי לקוחות), אלא בסיבה של למה לא התקשרתי עוד בתחילת שבוע שעבר.

אחרי שאני מדברת ואומרת שאני יכולה לטפל בהכל, מסתבר שאותה בחורה גרה בכלל דרומית לנתניה...

רחוק מאזור הטיפול שלי

באסה..

העברתי אותה לקולגה אחרת שלי שאני מקווה שהתקשרה אליה.

אהובי טען שעשיתי מעשה חברי במיוחד. ואני אח"כ, כמובן שהתחילו הספקות- למה העברתי אותה? יכלתי באופן חד פעמי כן לנסוע לשם. אני חייבת להשתדל ואני חייבת להשיג לקוחות והמלצות. מאוחר מידיי. אבל אני מקווה שבפעם הבאה אני אצליח יותר. בואו נגיד שאם יתקשרו אליי, אני לא אמשיך להפנות הלאה. אלא אם כן, הלקוחות הם תל אביבה ודרומה.

מבחינת הליך ההרזיה שלי. הלך שבוע פחות או יותר קל. היו לי מפגשים והתקלויות עם מתוקים ושתיות עם סוכר שאליהם לא התקרבתי בכלל. שאפו לי!

המשקל שלי לא תקין ואהובי ואני החלטנו לקנות אחד חדש ובו אני אפילו, ככל הנראה, גדולה יותר ממה שהראה לי המשקל הקודם. מה גם שהאיש שבר את הספירה עקב על האש עבודתי ואני סתם רציתי להפתר מכל השמנות וכל המסקרפונות שהמתינו לי במקרר.

אז כן. ז"א לא, אין את תחושת האופוריה של הירידה במשקל ואני לא מתאמנת עדיין.

עדיין אין לי מה ללבוש.

ספקוצה מחלימה לאיטה מהתקף האסתמה שפקד אותה בשבוע האחרון. מתעוררת הרבה פחות בלילה. אם כי ממש קשה להרדם והיא רוצה המון מים. עדיין לא הלכנו לים, בסוף יולי...

אני יודעת שהשיחה הבאה תהיה טובה יותר.

אני צריכה לתפוס ביטחון ובעיקר מוטיבציה

תקופה לא קלה עוברת בממלכת אסגארד.

אני קצת לחוצה ויוצא שאני סנאפיש מאוד על אהובי היקר. נכון שהוא לא עושה את הדברים שהוא צריך לעשות כמו שצריך ואני כל הזמן צריכה להזכיר לו. אבל עדיין, זו לא סיבה להיות עצבניים כל כך.  לא הייתה סלסה במחוזותינו כבר כמעט חודשיים. אני לא זוכרת מה זו אורגזמה. לפחות לא סלף מייד אורגזמה.

אני לא סגורה למה הדברים הם ככה.

בעבודת האאוטסורסינג ירדתי למשרה כ"כ קצרה, שאני בבית כבר בשעה 1. אוכלת, נחה ומוצאת את עצמי קוראת הרבה בספרי הזבל שלי. מצד שני, אין התקדמות בעבודה יעוץ החארטה שלי. קצת קשה לי לאסוף את עצמי ולשווק כיאות.

חוץ מזה, ספקוציישן שוב בהתקף אסתמה- ריאות מצפצפות והתנהגות זומבית במיוחד (כמובן שזה כולל הרבה בכי ויקיצות בלילה).

אנחנו כבר באמצע הקיץ וניבאתי שהולך להיות קיץ משמים. אבל בהחלט לא חשבתי שהולך להיות קיץ מלחיץ

אני לא כ"כ מצליחה לצאת מזה.

דבר טוב אחד שהתחיל השבוע, חזרנו בכוחות מחודשים להליך ההרזיה ואנחנו סופרים נקודות. אמנם היום אנחנו רק ביום השלישי ודברים נראים אופטימיים. אני משתדלת לחשוב חיובי. דווקא העובדה שאני לא יכולה לאכול בעבודה שלי עוזרת לי לא לחרוג ולא להשתולל.

מחכה בקוצר רוח לפרץ האדרנלין ששטף אותי כשהייתי יורדת יפה במשקל.

חזרתי קצת לישראבלוג.

מוזר, קרוב ל-3 חודשים לא הייתי כאן. אבל עכשיו אני נכנסת יותר מפעם אחת ביום.

אולי זה קשור לעובדה שפתחתי בלוג חדש, בלוג שקשור למקצוע שלי (אם כי לא כתוב בו דבר). אולי זה קשור למישהי שכותבת סיפור פופלארי באתר ואני נכנסת אליה ומעבירה ביקורת (רק בונה) לגבי כתיבה. אולי כי זה חסרה לי התחושה שהבלוג הזה נתן לי כשהוא רק נפתח אז בשלהי 2004.

עוד כמה ימים פריה חוגגת עוד בלוגלת. היא תהיה בת 7. אנשים ובלוגים משתנים מאוד בשבע שנים. אולי אפילו קצת מאבדים את עצמם.

סיימתי, עוד באפריל, את לימודי השאנטי- בבא שהתחלתי אז בפברואר.

אני יועצת חארטה לעילא ולעילא. לקוחות אין לי כרגע. גם לא פליירים ואו כרטיסי ביקור.

יצאתי מאוד מאוכזבת מהמנכלית של החברה. היה לי יתרון גאוגרפי מובהק ויכולת להצליח להרים את החברה, אם רק ארצה בכך. אבל...

המנכלית נהייתה אשת עסקים וכבר מזמן נטשה את התואר של אשת מקצוע בו היא עדיין מתהדרת. התכסחתי איתה כל הקורס והיא חיפשה יס וומניות. שוב אני צריכה לעשות את הכל בעצמי. וכל מה שעובר לי בראש עכשיו זה לנסות לקחת את כל הידע שצברתי ב- outsource ולנסות לחפש משרד שידע להעריך את הידע והמיקצועיות שלי. אבל גם זה לא דבר שמובטח. ויתרה מזאת, איך אני יכולה לשנות את הדרך המיקצועית שלי כ"כ הרבה פעמים בשנה.

אהובי היקר חושב שהמקצוע של להיות יועצת חארטה מתאים לי בדיוק ושזו הדרך המיקצועית בה עליי להתמקד. אבל להיות עצמאית זה לא פשוט

למה שום דבר לא זורם קצת יותר חלק?

אני במצב רוח קוטרי להפליא כרגע. דווקא היה אחלה סופ"ש, אם כי לקח לספינקה שעה פלוס להירדם...