היום האחרון של החודש הכי קשה ומסריח שהיה לי בהרבה מאוד זמן.זה הזמן להגיד תודות לכל הנוגעים שמגיע להם:
תודה לך פיצפיצון על שגרמת לי לאבד עוד קצת את האמון במין הגברי. המשך כך.. (חולה נפש)
תודה לכם אנשים מחורבנים שעובדים איתי, על שאתם לא מעבירים יום מבלי להתקשר אליי להגיד לי שאני צריכה לבוא לעבודה, אפילו שאני לא יכולה.
תודה לכם מבחנים, על שהציון הגבוה ביותר שהוצאתי בכם היה 35.
תודה לאל שהחודש הזה מסתיים..
לפחות מחר משכורת..
אם ניגע במשהו קצת יותר חיובי.
שרוליק מצא את הדרכון שלי. מסתבר שאמאבא פשוט לא זכרו איפה הם הניחו אותו, או לא הצליחו למצוא אותו. העיקר הם האשימו אותי שלקחתי אותו כי רציתי לרדת לסיני (לכל סיני? אבל הם בדואים.. )
ואני תוהה, למה שאני ארצה לרדת למקום שכרגע יש בו מגיפה אפידמית של צהבת A?
אפילו שאפשר להתחסן, אבל למה לקחת את הסיכון??
דבר טוב אחד.. יום לפני יום כיפור אני מפליגה(!!) לקפריסין ולאיזו עיר בטורקיה. ההיי לייט של הטיול..
אריק סיני יהיה איתנו בהפלגה.. ויזמר לנו..
איזה כיף..

ההפלגה עצמה אמורה להיות 4 ימים. וזה יוצא בסוף השבוע מן הסתם. עקב כל הבעיות שנגרמו לי בעבודה (מבטיחה שאני אכתוב על זה פוסט- זה כבר נהיה ממש דוחק), החלטתי שאני פשוט לא מספרת להם על זה. אני לא מבקשת חופש ולא שום דבר. מבחינתם אני עולה לצפון, מנתקת את קוקי וחוזרת בתשובה!
לא אכפת לי!
מחר יש לי שיחה אחרונה עם מנהל המעונות לגבי השארות בהם או לא.הוא חופשי יכול להשאיר אותי, או לבעוט בי בת**. זה הכל עניין של "כן" או פשוט "לא".
אחרי זה נראה מה יהיה, אם אני צריכה להתחיל לחפש ביתר רצינות דירה ואלמנטים. או שאני אוכל להשאר כאן וסוף סוף לרכוש קושקוש משלי.
(מה גם שישאר לי האינטרנט בחינם פה)

זהו בנתיים, אני לא יודעת מה להגיד. כפי ששמתם לב, המצב הנפשי שלי לא משהו.. שלא לדבר על "תהליך ההרזייה שלי", לא התאמנתי שבועיים כבר.
שיהיה חודש נפלא, מהמם ורגוע.
פרייה