זהו השם של התוכנית שאני רואה כרגע בערוץ 8. זוהי תכנית שמדבר על שני זוגות אחים למחצה שמאוהבים אחד בשניה. זוג אחים אחד מסקוטלנד והשני גר במיניאפוליס שבארה"ב. המשותף לשניהם ששני זוגות האחים לא ידעו או נפגשו אחד עם השני כל ימי חיהם ונתקלו אחד בשני בשנים מאוחרות, בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. לאחר שנפגשו- הופ- אהבת אמת.
התחושה שלי בצפייה בתכנית הזו, זהה באופן מפתיע לתחושה שלי כשקראתי את ספריה של וו.סי אנדרוס. תחושה לא נעימה בבפנים של הקישקע. את יודעת שזה לא אמור להתרחש, שהחברה מוקיעה כזה דבר. אבל, את לא יכולה שלא לצפות בסרט או להמשיך לקרוא את הספרים. על אף הגועל. את הספרים הללו, נטשתי באיזה שהוא שלב. לא יכלתי להמשיך להתמודד עם גילוי העריות, האונס, התחושה המורבידית שעולה מהם.
התכנית מראה את התחושה של האחים. הזוג הסקוטי נתפס על ידי אימם והם הועמדו לדין בגין גילוי עריות. בארה"ב זה לא מתרחש. אבל כששני האחים עוזבים את בני הזוג שלהם במטרה לממש את האהבה ביניהם, כמובן שהם הופכים לשיחת העיר. כשגז"ד מגיע, האחים הסקוטים שהופרדו למשך יותר משנה אחד מהשני, מקבלים מאסר על התנאי. הם יכולים להמשיך את הקשר בינים. אבל, אסור להם לקיים יחסי מין. כל הזמן חשבתי, למה לא לעזוב למקום שאף אחד לא מכיר אותך, לשנות את השם כמו שעשו האחים דולנגיינג'ר ולהתחיל לחיות מההתחלה- תחת מעטה של שקר. אבל כשאף אחד לא יודע מי אתה, הוא גם לא שופט אותך.
ככל שהתכנית מתקדמת, ישנה נגיעה במשהו גנטי, איזו הפרעה שנקראת GSA הההפרעה הזו מתקיימת בעיקר אצל אחים שלא הכירו ולא ראו אחד את השני לעולם.
זה חשוב ונכון לגעת בהפרעה הזו, בעיקר אם היא גנטית. טיפול ומחקר בזה יכול לשנות יחס של חברה ויכול לשנות אפילו חוקים. אני חושבת שהנגיעה בסרט בהפרעה הזו הייתה שיטחית ולא ממצה. אפילו לא הסבירו ממש ממה היא נובעת.
הסרט עצמו היה דיי שיטחי. הוא נגע על פני השטח בתחושה של שני זוגות האחים. לא הרגשתי איזו שהיא הזדהות עם הסבל שעוברים המשתתפים בה. שום מסקנה חותכת לא הגיע בסוף התוכנית
פיספוס, חבל.
*אני מניחה שהבודדים שיקראו את הפוסט ידלקו בגלל הכותרת. אבל כאמור, זה שם התוכנית ולא אני בחרתי אותו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
