תקראו לסדרת סיפורים האלה קורות חיי תקראו להם לא אמיתיים העיקר שתקראו ותנסו להבין
___________________________________________
הוא קרא לי שמנה ידעתי שזה לא נכון אבל בכל זאת
1
לא הסתכלתי הרבה במראה אולי פעם פעמיים כדי לסדר את השיער לא יודעת אם הייתי שמנה מזה שמן בכלל?! כל אחד והגוף שלו
הייתי שלמה עם הגוף שלי ראיתי את כל הקליפים שMTV וזלזלתי בהם כל כך איך שהחברה מוכרת לנו שאם אתה רזה אתה יפה עם כל הצמיגים זה בידיוק מה שעשיתי באותו יום ראיתי MTV וצחקתי אחרי כמה דקות נשמע צלצול בדלת כמתי מהספה הלבנה שיש לנו בסלון וסגרתי את הטלוויזיה
פתחתי את הדלת זאת הייתה רונה חברה דיי טובה שלי לא ממש אהבתי אותה אבל יום שישי היום והיא הציעה לי לצאת אתה
אז מי אני שיסרב "היי יעל" היא אמרה לי היא הייתה טיפה נבוכה לא יודעת למה זה לא עניין אותי זרקתי לה היי בחזרה ויצאנו היה נחמד הלכנו לחוף הים
ישבו שם איזה חברוה של ערסים שאחד מהם התחיל איתי הוא ניסה להתקרב אליי ולנשק אותי "תעזוב אותה" שמעתי את רונה צועקת עליו "יו רונה סתמי אני יכולה להסתדר בעצמי" צעקתי לה חזרה היא קצת נעלבה אני חושבת אבל לא היה איכפת לי.....דחפתי את הערס הזה ממני בכוח הסתובבתי לקחתי את רונה איתי שפנינו ללכת שמעתי צעקה מאחורי "לכי לכי יא שמנה" הסתובבתי זה היה הערס ראיתי שכל החברים שלו צוחקים והוא מבסוט מזה שהוא קרא לי שמנה
"איך קראת לי" התחלתי ללכת לכיוונו" "נו יעל עזבי" רונה ניסתה לעצור אותי הנערתי ממנה "תבקש סליחה" צעקתי עליו" "למה זאת האמת תראי איזה שמנה את עם כל הצמיגים האלה שיש לך דחפתי אותו בכוח התחלתי לתת לו מכות שנאתי שאנשים קוראים לאנשים אחרים שמנים בתור קללה פשוט שנאתי את זה וחוץ מזה היה לי פתיל קצר...כל החברים שלו ברחו שמתי לב שעוד שניה הוא מאבד את ההכרה ברחתי משם עם רונה בפתח לבית שלי אמרתי לה ביי ותרקתי לה את הדלת בפרצוף, עליתי לחדר שלי בקומה השנייה שכבתי על המיטה וחשבתי לעצמי איזה דביל הוא פתאום חשבתי שאולי אני באמת שמנה אבל רגע מזה מפריע לי בכלל?! פתאום היה לי מין דחף קמתי מהמיטה והסתכלתי במראה עמדתי שם שעה הסתכלתי בעיניים החומות שלי באף הקטן בשפתיים הבשרניות הכל היה בסדר הורדתי בגדים והסתכלתי פתאום ראיתי משהו שלא ראיתי קודם היו לי הרבה שומנים הרגשתי הרגשה מוזרה שבא לי למות משהו שלא יכולתי להסביר אבל התעלמתי כי הרי למה שזה יפריע לי למחרת בבית הספר ראיתי את החבר הכי טוב שלי גיא הוא היה כמעט הכל בישבילי לא אהבתי אותו או משהו אבל הוא החבר הכי טוב התחלתי לדבר איתו ופתאום נזכרתי בהרגשה המשונה שהרגשתי אתמול בלילה שהסתכלתי במראה "תגיד גיא אני שמנה?" "מה את מתעסקת בזה פתאום הייתי בטוח את צוחקת על הדברים האלה?!" "כן אבל בכל זאת" "טוב יעל דברי איתי שתחזרי לעצמך" הוא הלך משם
הלכתי לשירותי הבנות הסתכלתי שוב במראה הרגשתי את השומן נגעלתי פתאום רונה נכנסה מיד הפסקתי "יעל מה קרה הכל בסדר?" "כן מה יכול ליהיות לא סדר" יצאתי משם בעצבים לא רציתי ללמוד לא היה לי מצברוח חזרתי הביתה אמא שלי לא הייתה בבית הלכתי למקרר הסתכלתי על כל האוכל ונגעלתי רציתי להקיא רציתי לשרוף הכל לקחתי את הכל וזרקתי לפח
אותו הבחור שקרא לי שמנה ידעתי שזה לא נכון וגם אם כן מה אכפת לי אבל בכל זאת...
________________________________
