יומני היקר

סיימתי להכין שיעורי בית למחר!

אז מה אם מה שהייתי צריכה להכין זה פלאקט עם מילים בפונטים שונים.. זה עדיין שיעורי בית!

(תזכורת לעצמי: להכין שיעורי בית ליום רביעי- ציור של חפץ)

התחלנו ללמוד היום פוטושופ, זה דיי מגניב, בתור שיעורי בית נתנו לנו לצייר ציור של נוף.. משעשע משהו..

כל פעם שאני מתחילה לכתוב פוסט אני חושבת לעצמי כמה משעממים לעיתים הם החיים שלי.. אבל גם כל פעם אני נזכרת בתקופות אחרות בחיים שלי, שבהן הייתי אומללה ומסכנה הרבה יותר, וזה (באופן הזוי לגמריי) משמח אותי.

זה משמח בעיקר כי אני רואה התקדמות כלשהי (מזערית, אבל התקדמות).

עכשיו אני כביכול עוברת נושא, אבל זה לא כך! סבלנות..

מישהו כתב לי תגובה לבלוג כלשהו שהסתבר לי כרגע שפתחתי בעבר, ובו כתבתי 2 פוסטים בלבד.. (עזבו את העובדה שאין לי מושג מה הביא את הבחור לכתוב תגובה לפוסט בן שנה ו-3 חודשים..) כתבתי שם על סדר היום שלי בצבא.  כל מילה שם הייתה דכאונית יותר מהקודמת, וכל הפוסט נשמע כמו "פשוט תירו בי!". היום אני יודעת שדברים לא צפויים קורים, ובעיקר דברים שאני חושבת שאין שום סיכוי שבעולם שיקרו- קורים, וצריך בין השאר לא לחכות למזל שיבוא וינקוש בדלת, אלא ליצור אותו.

אני מקווה שיום יבוא ואני אקרא את אתר החפירות שיצרתי פה ואוכל לומר את אותם המילים, שדברים משתנים, שדברים טובים קורים, ושרק צריך להיות חיוביים :-)

אלוהים, אני מברברת יותר מידי!

עד אז..

ME