Perfect World

גם לי יש פול על הראש

ומתחילים כל המבחנים עכשיו

ואין לי זמן לנשום עם הצופים

והדיאטה הזאת כבר פג תוקפה

והכוח רצון התפוגג לו

וההדרכה הזאת, אחת הטעויות הכי גדולות שיכולתי לעשות.

כל כך הרבה מאמץ, והשקעה.

מלא בזבוז של אנרגיות וזמן וכסף.

והמון לחץ ועצבים.

וכל מה שאפשר לקבל זה כאפה אחת גדולה לפרצוף.

וכל האכזבות האלה.. אוחח

"כל כך הרבה אכזבות, שעוד אכזבה אחת זה כבר לא מזיז כלום ימינה או שמאלה.."

אז זה כן מזיז.

וזה רק מעיק ומייאש עוד ועוד.

וזה התקופות האלה שאני רוצה רק לברוח מהם ולקבור את עצמי במיטה עד שיעברו.

כי נכון לעכשיו,

אני לא יכולה לספור על כף יד אחת 5 סיבות לקום עם חיוך על הבוקר..

אין את הבוקר הזה שאת שמחה לקום, כי יש משהו שממש באלך לקום ביגללו..

ואין "בוקר טוב", יש "יווווווווו אין לי כוח לקום כוסעומו"

והימים ממשיכים ועוד ועוד והכל מצטבר.