והחיוך עלה
והוא לא ירד כבר כמה שעות
וזה עושה לי פרפרים בבטן
וזה כבר לא "יהיה טוב". כי אני יודעת שלא יהיה.
וזה "משתפר". כי משתפר כביכול
וזה מחשבות שהפסיקו לחשוב
וזה הרגשות שהפסיקו להרגיש
וזה מילים שהפסיקו לאמר
וזה תחושות שהפסיקו לחוש
וזה נגיעות שהפסיקו להנות
וזה מכות שהפסיקו להכות
וזה כישרונות שהפסיקו להתפתח
וזה דברים שהפסיקו לפגוע.
לא, פשוט לא, הכל נעלם. ואפילו החיוך הזה הוא כדי לצאת מהכל.
והחיוך הזה הוא רצון, כלכך הרבה רצון
יש רצונות שקשה להשיג לבד.
ואני יודעת שתכף יבוא הגל, שיוריד גם את החיוך הזה.
שאפילו התקווה הכי קטנה תעלם, תתפוגג.
ואולי צריך לוותר.
בלי שאף אחד יחשוב,
בלי שאף אחד ירגיש,
בלי שאף אחד יפריע
בלי שאף אחד יראה
בלי שאף אחד יציק
בלי שאף אחד יבקר
בלי שאף אחד יתעבר.
בלי אףאחד. פשוט בלי.
תודה,על הכל. על החיוך. על התקווה.
וגם את מאחורה. כזאת מדהימה.
אני כלכך אוהבת אתכן
אתן לא מבינות אפילו כמה.
♥♥♥♥
לילה מקסים♥
עריכה : 17.12
החיוך נעלם
עיצוב חדש
יש מחר מבחן בהבעה.
סעעמק מה זה פתאום "אין יותר הקראות במבחנים בהבעה"
כוסאמאמאמאא של הבצפר האוכל בתחת הזה
גם לא הייתי היום בבצפר. לא שלמישהו אכפת כן?
הלכתי להתכונן.. או משהו כזה.. אנערף..
שונאת אתכם. ביוש
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עלמוגג X3