Perfect World

תקופה לא קלה עוברת על כוחותינו, או לפחות מה שנשאר מהכוחות האלה.

כוחות נגמרים, אנשים מתפזרים, מחשבות רצות, מעשים טיפשיים, צעדים ילדותיים, החלטות לא החלטיות, סודות אישיים.

אין חרטות, נכנסנו. וכנראה שנכנסו עמוק, מראות היציאה רחוק מתמיד.

כי אין כוחות, ואין אנשים מסביב, ומחשבות לוותר, ומעשים בעומק, והצעדים לעומק, ההחלטה להיכנס, וזה סוד. אף אחד לא יגלה.

וזאת מלחמה שקשה לנצח. כי אני לבד בכל המערכה המזדיינת הזאת.

לגמריי לבד.