כלכך מוזר, כלכך טוב פה וכלכך רע.
אין את המקום שהיה,
אין איפה להוציא ושיעזור יותר.
אני כלכך חנוקה, סגורה, עצבנית..
כלכך ריק לי בגוף אבל הראש מתפוצץ.
ואין לי זמן יותר..
אין זמן לכתוב
אין זמן לחשוב
אין זמן לחשבונות נפש
אין זמן לנוח
אין זמן לראות ולשמוע,
אין זמן לחברים
אין לי זמן לעצמי.
כלכך סגורה, לא מצליחה לכתוב יותר,
לא מצליחה להביע, לדבר, לשתף, להיפתח שוב.
אני רוצה לנסוע,
לנסוע לשקט הזה
בלי החברים,
בלי צופים
בלי ביתספר
בלי משפחה
בלי כל הרעש הזה שמחרפן מסביב.
אל תמשכי לו בנוצות כי זה כואב
והוא לא אוהב את זה
אל תשחקי לו בהילה, תשבי בשקט
הוא רוצה עכשיו לישון
מותק, תני לו לחלום
מכיוון שהוא שבר כנף
מכיוון שרגלו נתקעה בענן
הוא עייף, המלאך שלך מזייף
אל תתפללי למעשים טובים, הוא עמוס
ואין לו זמן עכשיו, מותק
אל תקנאי עוד בקדושים הוא מסתובב
את לא תביני, מותק
זה עניין של מלאכים
מכיוון שאלוהים כועס
מכיוון ששאר העולם זקוק לו כל כך
הוא עסוק, המלאך שלך לא בדיוק
הוא עייף, המלאך שלך מזייף
זה לא נוצות, זה שערות
זו לא הילה, זה עשן של גראס
הוא לא עוזר לאף אחד
כולם קוראים לו "מלאך לבן", מותק
כי הוא מזריק לווריד
מכיוון שהייתה לו ילדות קשה
מכיוון שראשו הסתבך בעשן
הוא עצוב, המלאך שלך חיפש קיצור
הוא עסוק, המלאך שלך לא בדיוק
הוא עייף, המלאך שלך מזייף
הוא מסכן, המלאך שלך מעשן
הוא גומר, המלאך שלך לא אוהב
הוא אלים, המלאך שלך סוחר סמים
הוא תלוי, המלאך שלך צריך חיבוק
סגור לי, ואני עוד שניה מתפוצצת