אני מרגישה שזה המקום היחיד שאני יכולה לספר את האמת ושיאמינו לי.
לא רשמתי פה הרבה זמן,הרבה מאוד..הישתנתי מאז,הרי אני כבר בת 18.
יש לי חבר שאוהב אותי יותר ממה שאני אוהבת את עצמי,הוא חתיך הוא מושלם והוא בגובה שלי,לא סובלת יותר מחוסר אהבה.
יש לי עבודה מסודרת ואני לא זרוקה יותר באולמות אירועים עד 3 בלילה כשיש בית ספר.
אני לא מטומטמת יותר ואני מציאותית מאוד,יותר מידי אפילו.
ואני לא גנבת!אני לא גנבת!אני לא גנבת!אני לא גנבת!אני לא גנבת!
אני יכולה לרצוח,להרביץ,להרוס,לשבור אבל ממש אבל ממש לא ליגנוב.
הכל התחיל לפני חודש בערך שאמא קנתה לי תליון של לב מזהב עם יהלומים ולא היתה לי שרשרת לזה.
לאמא שלי יש מיליון שרשראות אז לקחתי לה שרשרת מזהב שתתאים לתליון ואני ו*חברה מאוד טובה שלי*[ניקרא לה יסמין] יצאנו להסתובב בעיר.
רגע..קודם על החברה-אנחנו מכירות בסביבות ה3 שנים ככה פשוט לא שמרנו על קשר הרבה זמן,
ולא מזמן אני וחבר שלי הלכנו לקפה ג'ו ובמיקרה פגשנו אותה ואת החבר שלה שם ואני והיא נורא היתחברנו וחזרנו לקשר.
...היסתובבנו בעיר והשרשרת ניקרעה לי אולי לאיזה 3 חתיכות ופחדתי שאמא שלי תגלה אז חשבתי לזרוק אותה בסוף החלטתי שאני אמכור אותה.
התכנו ביחד לחנות תכשיטים והמוכרת לא ביקשה ממני ת"ז ולא שאלה בכלל בת כמה אני,היא הביאה לי כסף ונתנה לי דף שאני ארשום מספר ת"ז כתובת ושם,את המספר של הת"ז לא זכרתי בעל פה אז קישקשתי משהו והמשכנו להיסתובב.
אהבתי להיסתובב עם יסמין,היינו מבלות ביחד כל הזמן,לא היינו ניפגשות עם החברים שלנו מרוב שהיינו תקועות אחת בתחת של השניה,
וכשהיינו ניפגשות איתפ זה היה ביחד.
אז יום שישי אחד קבענו לצאת ארבעתינו ואני ויסמין היינו אצלה בבית כשהחברים שלנו חיכו לנו למטה,
יסמין חיפשה את השעון שלה שלטענתה אמא שלה לקחה לה אותו והציעה שנחפש ביחד בחדר של ההורים שלה,
היא הציע שאני אחפש ב3 מגירות שנימצאות ליד המיטה והיא תחפש במגירות שנימצאות ליד הארון
הסכמתי מיד כי לא היה לי סבלנות לחכות לה יותר עד שהיא תיתארגן.
פתחתי את המגירה הראשונה ולא ראיתי שם שעון היתה שם רק קופסאת תכשיטים קטנה וישר הודעתי לה
"יש פה רק קופסאת תכשיטים"
"אז תיפתחי אותה ותיבדקי אם השעון שם"
פתחתי אותה וראיתי שיש שם רק דברים קטנים ואין שום דבר גדול כמו שעון,
מיד סגרתי ואמרתי לה שאין לי כוח יותר לחכות והיא מיד ויתרה על השעון אחרי שכלכך היתעקשה לחפש אותו ויצאנו.
יום למחרת באתי אליה,ראינו סרט והלכתי הביתה, שניה אחרי שיצאתי ממנה היא היתקשרה ואמרה שהיא חייבת לדבר איתי דחוף אז חזרתי אליה.
היתיישבתי על הספה בסלון ושתקנו.
"את יודעת שלאמא שלי נעלמו עגילים וטבעת נישואין?"
הייתי בהלם.
וישר שאלתי אותה מי היא חושבת שעשה את זה והיא הודיעה לי שרק אני ועוד אחת היינו אצלה בבית בתקופה האחרונה ושהיא דיברה עם השניה וההיא אמרה שלא היא עשתה את זה.
"אז את אומרת שאני עשיתי את זה?"
"ממש לא אני רק שואלת אם אולי את יודעת מיזה משו"
"לא"
הסתובבתי והלכתי.
יום אחרי זה לא דיברתי איתה והיא הביאה את אמא שלה לאותה החנות תכשיטים שמכרתי בה את השרשרת והיא לא נכנסה אליה,היא אמרה לה שמכרתי את הדברים של אמא שלה שם.
אמא שלה עשתה למוכרת בלאגן והמוכרת באמת הראתה לה דף איפה שרשומים הפרטים שלי חוץ ממספר הת"ז.
לסבתא שלי היה יומולדת והיא ואמא שלי ישבו לחתוך את העוגה ואמא של יסמין דופקת בדלת ומתחילה לצעוק על אמא שלי שהבת שלה גנבת ושאם אמא שלי לא תביא לה 3000 שקל אז היא הולכת ליפתוח לי טיק במשטרה.
חזרתי הביתה ואמא שלי קלטה שהשרשרת שלה לא שם,היא התחילה לצעוק ולבכות ואמרה שאנחנו הולכות לתחנת המשטרה,צעקתי עליה שהיא לא אמא שלי או משהו כזה,חטפתי סטירה וברחתי לחדר.
אמא שלי אמרה שהיא תשלם את הכסף אבל שאני אחזיר לה כל שקל.
אני קורעת את התחת בשביל הכסף הזה ואני לא יכולה להגיד שזאת לא אני כי יש את הטביעות אצבע שלי על הקופסאת תכשיטים של אמא שלה ואת השם שלי רשום על הדף.
אני חושבת שהיא עשתה את זה בכוונה ושהיא מכרה את זה על שמי כי זאת לא בעיה כשלא בודקים ת"ז.
או שאני פשוט לא שפויה וכן עשיתי את זה.
אמא עד היום לא מאמינה לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
A big big GIRL in a big big WORLD
