מבט חטוף בזווית העיין.
" היא כל כך יפה " הוא אומר לחברו העומד מימינו.
היא עומדת שם, בשמלה קצרה קארה מעוצב ועקבים,
מתחילה ללכת לעברם בביטחון.
היא מנשקת אותו נשיקה קטנה על הלחי,
הוא מרגיש את שפתיה הבשרניות,
ועומד כפסל, היא עוברת אל חברו
וממשיכה בלי להגיד מילה אל חברותיה,
שעומדות בסמוך אליהם.
הוא ממשיך להסתכל וכאילו מסיט מבטו,
אך הוא משתדל שתהיה תמיד בזווית עינו.
גופו השרירי נהיה כצנום מול חיוכה הכובש,
ואופיה הבלתי מתפשר.
הוא מרגיש חסר ביטחון לידה,
וזה אף פעם לא קרה.
לפני חודש הם היו עוד ידידים,
והוא היה עסוק בדברים אחרים.
בבום אחד היא עשתה שינוי, גם מבפנים וגם מבחוץ.
וכולם פתאום שמו לב ליופיה הכובש ולחכמתה.
שאר הבנות כבר לפני זה הבינו את מה שלבנים לקח להבין שנתיים.
הן ראו את גזרתה המושלמת, את היותה דעתנית, גם את חוסר הביטחון,
וגם את העובדה שאף אחד כמעט לא שם לב אליה.
ולה לקח זמן להבין שזה לא צריך להיות ככה.
היא הלכה להסתפר, התחילה להתאפר, התחילה ללכת עם שמלות קצרות-חושפות-רגליים,
ונהיה לה ביטחון. היא יכלה להגיד מה שהיא באמת חושבת.
ולא מה שכולם מצפים ממנה שתגיד.
עכשיו כשהוא ראה מה היא נהייתה...
אין לו מה לעשות.
זה כבר מאוחר מידי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sponge girl