sponge blog

לפני שאני אתחיל,

באמת לא כתבתי פה המון זמן .

עברתי הרבה בחודש האחרון.

אבל זה לא הנושא שעליו רציתי לכתוב.

החברה הטובה שלי , כבר כמה חודשים טובים נאבקת בהפרעות אכילה

[פירטטי על זה באיזה פוסט קודם].

וחשבתי , שהיא בדרך החוצה משם. מסתבר שלא.

היא סיפרה לי לפני חצי שנה. זה היה בתקופה שהתחילו לה הקרחות,

וכבר ראיתי שמשהו לא בסדר.

את הקרחות כמובן שאף אחד לא ראה כי היא תמיד הסתירה בסיכות,

בכובעים .. בקשתות .. במה לא ..

היא אמרה שההורים יודעים ועוזרים לה,

כל פעם היא סיפרה לי איך אמא שלה מקבלת את זה קשה ואחיה ואבא שלה ...

אבל מסתבר, שהם גילו רק לפני חודשיים.

וכל התקופה הזאת היא שיקרה לי.

ואתם יודעים נימנעתי לדבר עם אמא שלה על זה כי באמת האמנתי לה,

ואני מכירה את אמא שלה ויודעת כמה היא אישה מקסימה..

ואם היא יודעת, אז חברה שלי מקבלת את הטיפול הכי מסור שיש.

אבל מסתבר, שהיא לא ידעה.

דיברתי עם אמא שלה לא מזמן האמת והיא אמרה שהם יודעים לא ממזמן .

ואתם יודעים, ממש צבט לי.

כאילו אם אולי הייתי אומרת לאמא שלה אני לפני זה ,

אולי חברה שלי לא היתה מדרדרת לכזה מצב.

הילדה , כמעט ולא אוכלת .. ואם כן , ישר אחרי זה רצה להקיא.

מחזור היא כבר לא קיבלה המון המון זמן.

לאבד את ההכרה אצלה זה כבר עניין שבשגרה.

הגוף חלש. אין לה כוח לכלום.

בקושי אפילו לחבר המקסים שלה.

ותמיד היא היתה כזאת מלאת חיוניות ......

חייכנית כזאת, ילדה מהממת, מצחיקה, חכמה.....

אבל החיוך שעל פנייה הוא חיוך עצוב .

וכל מי שמכיר אותה באמת יכול לראות את זה.

יש כאלה שעדיין לא שמים לב שהילדה לא אוכלת , ושהיא לא בסדר.

אבל האנשים הקרובים , כולם יודעים.

חלק מהבנות מתחילות לתפוס מרחק ,

כי להתעסק בכאלה דברים ולדבר איתה על דברים כאלה זה מכניס אותם גם לקטע של האוכל.

אני כבר יודעת על שתי בנות נוספות שבעקבות חברה שלי , כבר מתחילות להיכנס לשם.

אני עסוקה כל היום במחשבות של , האם היא אכלה , האם היא אכלה מספיק,

מתי היא תפסיק לרדת במשקל כל כך הרבה............

וכל יום אני קמה עם פחד חדש.

אולי יום אחד זה כבר יהיה מאוחר מידי ?

אולי יום אחד הגוף של הילדה שכל כך אוהבת תינוקות וילדים קטנים,

לא יאפשר לה להביא תינוקות משלה בעצמה?

אולי יום אחד היא לא תוכל יותר לצעוד את המרחק המזערי הזה שבין ביתי לשלה ?

אולי יום אחד הנזק יהיה באמת בלתי הפיך,

ואני לא אראה אותה יותר לעולם ?

היא כל כך חשובה לי,

הלוואי שהיא תחזור להיות הילדה החייכנית של פעם.