מזועזעת.
מלאת חלחלה.
גועל נפש.
בנות שלי?
בנות יקרות שלי?
בבקשה.
תחסכו מעצמכן את כל הכאב. את כל הכאב הפיזי ובעיקר את הכאב הנפשי הזה.
המרדף אל ה"יופי" המרדף אל הרזון.
מחלה שכשהן בוחרות להיכנס אליה הן לא יודעות שהן לא יוכלו לצאת.
וכשהן מגיעות לשלב שהן לא רוצות בכאב הזה יותר, הן כבר מכורות.
ברוב המקרים זה מתחיל בזה שהן פותחות בלוג אנונימי.
שכולו מלא בקלוריות, סיפורים על אנה, ומספרים עולים ובעיקר יורדים של המשקל,
בתקווה לקבל תמיכה, אהדה, והערצה.
שבעצם מחזקת אותן, אומרת להן כמה זה טוב כמה הן היו רוצות להיות כמוהן.
כשבעצם הן מובילות אותה עוד צעד אל עבר המוות.
אני יכולה לכנות אותן "רוצחות".
הזמן עובר, הרעבות, הקאות, צום, ובעיקר משקל שיורד.
מתחלפת קידומת, זה כבר לא 40 + זה נהפך ל 39. 38. 35.
סחרחורות. דקירות. סבל. בתי חולים. אישפוזים. עילפון.
ובסופו של דבר.
מוות.
המוות הוא מכך שהגוף חייב לפרק חומרים כדי לבנות את עצמו.
מאחר והן לא אוכלות הגוף מפרק את עצמו. עיברים פנימיים כמו כבד וכליות. וכשזה קורה הנזק הוא בלתי הפיך.
בשלב מסויים לא נותר מה לפרק. הגוף מפרק את הלב. ואז יש דום לב.
ועוד ילדה יפה. בעלת פוטנציאל להצליח בחיים. סיימה את חייה בסבל. בגיל 17.
למזלי אני לא מכירה בנות אנורקסיות מקרוב אבל בתקופה האחרונה נכנסתי להרבה בלוגים של אנורקסיות.
בשביל לנסות להבין מאיפה מגיע להן לראש שלהיות כזאת(:) רזה זה יפה.
אז יקירותי,
לפני שאתן מכניסות את עצמכן לזה..
תדעו שזה גורר איתו המון סבל ומוות.
אתן לא רוצות להתחתן? לביא ילדים? להתאהב? ולא ב'אנה'?
אל תהרסו את עצמכן.
"אני אעשה הכל.. הכל אם צריך.. אנ... אני מוכנה גם.. גם למות."
""רוחה של אנה מרחפת מעליי, מחבקת אותי בכאב כשאני שומרת כשאני שואלת אותה איך אני יכולה להודות לה היא מרחיקה אותי מאוכל ושולחת אותי לעשות ספורט"
"ואז למדתי את קסם ההקאה"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=48307
3>
רק תשמרו על עצמכן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Yardeni :]