לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג הסיפורים שלי [[:


אהבתם? ספרו לחברים D= לא אהבתם? סעו לשלום ^_^


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

פרק 4


פרק 4:

" לאא! אייס ! עזוב את זה ! "

אייס ( הניק שלו D: ) הוציא את

מעטפת הנייר מהפה שלו והביט בי במבט כעוס.

פתחתי אותה.

מהמעטפה נפלה שרשרת (זהב?) מדהימה .

" גאאד . זה מהמם! ", פלטתי.

השרשרת הייתה עדינה , מדליון בצורת לב,

בדיוק הטעם שלי.

מהמעטפה החליק בעדינות פתק כחלחל.

" דניאל ,

את לא מכירה אותי, אבל אני מכיר אותך.

השרשרת היא תליון. תליון שמצאתי

שהגעתי לגיל 15. "

הפסקתי לקרוא.

' 15 ? הוא בגיל שלי ' , חשבתי, והמשכתי לקרוא.

" חיטטתי במגירות של ההורים שלי כשלא נתנו לי תשובה,

ומצאתי את הכתובת שלך, ביחד עם

מסמכי אימוץ, שלי.

כשהתעמתתי עם ההורים שלי,

הם הודו שאני מאומץ, ואמרו שהמפתח לתליון

לא נמצא אצלי.

אני מקווה שאולי לאמא שלך,

שעובדת במשרד הרווחה, יש את המפתח, כך

שאוכל למצוא את התשובות בנוגע

למשפחה הביולוגית שלי.

אני איצור איתך קשר בהמשך.

אני מקווה שתעזרי לי,

אבל תשמרי על הכול בסוד,

כי הורי הבהירו לי שיש אנשים

שלא מעוניינים שהסוד הזה ייחשף. "

השאר היה רטוב, מהריר של אייס,

והעדפתי שלא לגעת בזה (תסכימו איתי פה) .

' מה זה הסרט הזהה ?! ' , צרחתי בלב.

' ממתי אני פותרת

תעלומות של משרד הרווחה,

יושבת בכיסא גלגלים, והכול בחודש וחצי?! '.

לא היה לי עם מי לדבר,

אז התחברתי למסן.

אור שלחה לי הודעה.

אור ^ the queen אומר/ת :

דניי ספרי איך היה לחזור הביתה :]

- דנייאל - xD אומר/ת :

היה נחממד .. אבל התגעגעתי אלייך :]

אור ^ the queen אומר/ת :

גמאנייי :)

- דנייאל - xD אומר/ת :

תקשיבי יש לי משהו דחוף לספר לך ..

זה לא למסן ..

אור ^ the queen אומר/ת :

אוקיי ..

- דנייאל - xD אומר/ת :

אני באה מחר לבקר אותך.

זה ממש חשוב מה שיש לי לומר לך .

אור ^ the queen אומר/ת :

חחח מתחת אותי עכשיו :]

מחכה לך .

אור ^ the queen אומר/ת :

דני אני חייבת לזוז .

אוהבת'ותך 3>

- דנייאל - xD אומר/ת :

גמאניי 33>

השתעממתי, אז הסתכלתי באוואי של מור.

" פההה יפים ויפותת [:

לינויי מתה עלייך עיניים שלייי * ; "

ממתי מור ' מתה ' על לינוי ?

לינוי הייתה סוג-של מלכת כיתה.

אבל היא הייתה סתם פרחה מגעילה.

אני ומור נהגנו לצחוק עליה ועל

החברות השפוטות שלה,

ועכשיו , מור קוראת לה 'עיניים שלי' ?!

' זה מוזר. מאוד מוזר. '

אזרתי אומץ ושלחתי לה הודעה.

- דנייאל - xD אומר/ת :

ראיתי אותך בבית חולים.

למה ברחת ממני ? ומה הקטע עם לינוי ?

לא חיכיתי הרבה זמן שהגיעה תשובה.

מורר - וססתממו :] ! # אומר/ת :

מה? לא הייתי בשום בית חולים.

ומה שיש ביני ובין לינוי זה לא העניין

שלך בכלל. הבנת ? ורק שתדעי

שאני מוחקת אותך.

- דנייאל - xD אומר/ת :

מה עשיתי לך? למה את מתנהגת ככה?

מורר - וססתממו :] ! # אומר/ת :

כי בא לי. עכשיו עזבי אותי.

יצאתי מהמסן, כשדמעה נזלה

במורד לחיי.

' מה עשיתי לה? למה היא גמרה

את החברות שלנו ככה,

בלי להסביר ? '

נכנסתי לחדר של יואב.

" מה את עושה פה ? ",

אמר יואב בכעס, אבל כשראה את

ההבעה שעל פני ניסה לעודד אותי

ואמר : " אהה , זה בסדר. את יודעת

שסבתא עדיין מספרת במטבח את

הסיפור ההוא על הפלמ"חים ? ".

חייכתי חיוך רפוי.

לקחתי לו את האמפי, ונכנסתי

לחדר שלי.

שמעתי שוב ושוב את השיר

ההוא של דרייק בל " Down we fall "

עד שנרדמתי.

-

הוא ישב במחסן האפלולי לבדו,

מתכנן את צעדיו הבאים.

אולי יצא מהארץ וישנה את שמו ?

או שאולי יזייף התאבדות וייעלם

איפשהו בדרום ?

הטלפון המאובק שהיה

לצידו צלצל.

" הלו ? ", ענה בקול צרוד מסיגריות ואלכוהול.

" אני מקווה שאתה יודע מה

לעשות. שרוף את הראיות

ותעלים את אלה שיודעים יותר מדי.

אם נגלה שמשטרה מעורבת בעניין

זה יהיה הדבר האחרון שתעשה. מובן? "

____________

תגיב? תהיה מגניב (:

אני באמת מנסה שהסיפור

יהיה מעניין :]

נכתב על ידי אין לי כינוי. מה תעשו? P: , 6/11/2007 14:00  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 3


 

פרק 3:

" זאת .. זאת .. מור?! ", אמרתי בקול,

והאיש שעמד לידי

וקרא עיתון הסתכל עלי במבט מוזר.

' מעניין מה היא עושה פה , ' חשבתי.

המשכתי לכיוונה שלפתע היא הביטה בי ונעלמה.

' מה הסיפור שלה ? '

חיכיתי כמה דקות עד שאמא הצטרפה אלי.

" אמאא ? "

" כן חמודה? "

" מה הסיפור של מור?

ראיתי אותה היום אבל היא .. ברחה ממני . "

" זה שום דבר , באמת ," אמרה אמא בטון רגוע.

" בימים שהיית מחוסרת הכרה היא באה

יום יום לבקר אותך, ידעת? "

ביומיים הראשונים של אחרי הפיגוע,

מור הייתה איתי בבית החולים.

היא נפגעה קל מרסיסים.

" אולי זה באמת שום דבר . תודה אמא ".

+ כעבור חודש . ( x

" קולולולוללו ! ", צרחתי בשמחה (יחסית) .

" חוזרים הביתה !! " .

" אחח אני כבר מתה לראות את כולם, "

אמרתי בהתלהבות.

" איך את מתרגשת ! מה, היה לך כל כך גרוע פה? ",

שאלה צביה, האחות.

הוצאתי לה לשון (אחחמ, ילדותי מצידי)

והיא חייכה. ידעתי שהיא מבינה.

" אורר! ", צעקתי בקול.

הילדה ששכבה 2 מיטות לידי קמה בבילבול.

" אה דניי? ", מילמלה בעייפות.

" היום אני הולכת ! ", אמרתי והתחלתי

לארוז.

" יאאו ! כיפלך ! נתגעגע אלייך ".

" נדבר במסן אל דאגי , " אמרתי באושר.

התבאסתי שהיא נשארת פה,

כי בזמנים שהייתי בבית החולים,

היא הייתה החברה היחידה שלי,

כי ממור ומשאר החברות שלי ? לא שמעתי .

" נוו אמא! " אמרתי בהתרגשות.

" תדליקי את האור כבר!

רגע .. מה אין אף אחד בבית ? " .

אמא הדליקה את האור כשמכל

מקום צצו עוד ועוד אנשים.

" דניאאאאאל ! ", צעק רועי, אחי הקטן.

" רועיקי ! ", חיבקתי אותו.

" היי אחות , " אמר יואב, אחי הגדול,

והלך לחדר שלו באדישות.

" אממ .. היי ? ".

" תעשי לי סיבובב! ", צעק רועי .

 ' ילדים קטנים רק צורחים . מפחיד. '

עשיתי לו סיבוב ברחבי הבית.

" יההההההההההה! ", הוא צעק

בשמחה.

" איפה אבא? ", שאלתי את יואב מעבר

לדלת חדרו.

" בעבודה . "

" עכשיו לכי .. אממ .. סליחה לא התכוונתי.

אהה - סעי מפה אני באיסי עם אוסנת ," אמר

יואב. (אוסנת היא החברה הפקאצית שלו.

גרר אני שונאת אותה.)

' כוסעמק. אבא לא יכל לבוא ? '

אבא שלי הוא איש עסקים עסוק,

אבל חשבתי שבשביל לראות את הבת שלו

הוא יקח יום חופש מהעבודה .

ראיתי את החבר'ה מהכיתה, שהעדיפו

לומר לי " היי " מעפן או " ברוכה השבה "

בקרירות וללכת.

" דניאלוש? ילד אחד השאיר את זה בשבילך ,"

אמרה סבתא והושיטה לי קופסה.

" בחור נחמד. הוא אכל מהתבשיל שלי ואמר

' תודה רבה ' . אין הרבה כאלה בימינו .. ",

אמרה והתחילה לספר

סיפורים מהתקופה שהיא הייתה צעירה.

" אהה .. סבתא?

אולי תספרי ל ... יואב (שבדיוק עבר לידי

והוציא מהמקרר פחית קולה) את

הסיפור על הפלמ"חים? ", שאלתי בתמימות.

" אין בעיה, " אמרה סבתא והושיבה את יואב לידה.

" אתה שומע יואבי? בתקופה שלנו

היינו צריכים ללכת 60 מטר בשביל שירותים .. "

שמעתי את הקול של סבתא מספר ואת יואב

שלחש לי " חכי חכי אחר כך .. ".

הלכתי לחדר שלי ועמדתי לפתוח את הקופסה.

פתחתי את הסרט ש -

" דניאאל ? ", שמעתי את הקול של אמא.

" הא ? "

" רדי למטה! יש לנו מתנה בשבילך.

" יאיי, " צרחתי (חלש) וירדתי למטה.

" איפה היא? אנ'לא רואה כלום, " אמרתי.

" תכירי את אייס-קפה , " אמרה אמא

בחיוך.

גור כלבים קטן בצבע (נחשו)

לבן-חום כזה עם כתמים חומים כהים.

" ישש ! כלב! ", צרח רועי.

' כמה אנרגיה יכולה להיות בילד בן 3 ?~! '

לקחתי את אייס-קפה לחדר שלי.

הושבתי אותו על המיטה ופתחתי את הקופסה .

" לאא!!!! ", אמרתי בבהלה ..

______________

לא הגבתם על פרק שעבר :|

אני מתכוונת להתחיל להאריך את הפרקים שיהיה מה לקרוא :]

תזכרו - תגיב? תהיה מגניב (:

 

נכתב על ידי אין לי כינוי. מה תעשו? P: , 1/11/2007 11:00  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  אין לי כינוי. מה תעשו? P:

מין: נקבה

תמונה




143
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאין לי כינוי. מה תעשו? P: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אין לי כינוי. מה תעשו? P: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)