שבוע שעבר הייתי באילת כפי שידוע לכם, היינו במלון סיאסטה, שזה לא ממש המלון שכיף להיות בו.

היום הראשון מלון:

קודם כל לא היו שמה ישראלים, הרוב היו ערבים אבל לי זה לא הפריע (הבעיה שיש גזענות במשפחה שלי) שמו לנו צמידים והלכנו לאכול צהריים,

חיכינו לחדר וזה לקח שעות! אבל כשקיבלנו חדר זה היה חדר אחד להורים שלי לחדר השני היינו צריכים להמתין עוד עד שינקו אותו (הגענו בערך ב14:00 למלון) אז חיכינו כמה זמן בחדר שהביאו לנו ואז נמאס.. אבא שלי הציע שנצא קצת עד שהחדר השני יהיה מוכן וכך היה, יצאנו לH&O 

וקנו לי מכנסיים וחולצות. הצטלמתי שם בחנות עם כלב בובה בעל חיוך מוזר ומצחיק חח.. 

אז חזרנו וקיבלנו חדר הבעיה שזה לא היה צמוד, וזאת אומרת שאנחנו כמשפחה מגיעים למלון אז צריכים לקבל חדרים צמודים לא? (בכל מלון אחר לפחות)

אבל ההתחלה בעיקרון הייתה אחת הגרועות במלון הזה.. 

אני הM&M's שלי, בזמן ההמתנה לחדר.

הדינוזאורים במקום שעוצרים למנוחה בדרך ובחזרה מאילת.

ועכשיו נעבור לערב, בערב אכלנו כמובן בחדר והבעיה שליד חדר האוכל ממש בכניסה מוקמת הבמה שבה מופיעים צוות הבידור, וזה עושה רעש! 

קשה לשמוע את עצמך ככה בזמן שאתה אוכל (וגם האוזניים שלי רגישות). אבל באותו ערב הייתה מישהי שהפכה את החופשה שלי ל'סיוט'.. 

המבט שלה, אני מסתכל עליה והמבטים שלנו הצטלבו, היה לה יופי מיוחד והיא נראית הטיפוס שלי, מאז היא לא יוצאת לי מהראש. 

אני חושב שיצאנו לקניון מול היום באותו הערב אני והמשפחה, אבל זה פרט שולי חברים, כי זה לא היה באמת מיוחד.

ביום השני, יצאנו לקניון הקרח (ice mall) קניון נפלא. האמת חשבתי להחליק על הקרח באותו היום, שמה היה איזה מקום שנקרא 'בבילון פארק, מקום שפשוט משך אותי! קנו לי כרטיס כי רציתי לשחק באחת המכונות שם, אבל הוא נגמר מהר חח.

בהמשך הגענו לחנות שראיתי בה בובה של 'joy' הדמות מהקול בראש. רציתי לקנות אבל היא הייתה יקרה לפי טענת ההורים.. אז בסוף קיבלתי אימוג'י!

האימוג'י אהוב עלי, משמש בתור קישוט לתיק שלי.

זה מה שתראו כשתכנסו לשם.

בערב של אותו היום, שוב ראיתי אותה והיא הייתה מחוץ למלון ורציתי לגשת אבל לא ידעתי מה להגיד, או בכלל לא היה לי אומץ לצעד הזה 

אמרתי לעצמי "שמע אתה טיפש"! כי תכלס היא מצאה חן בעיני ומי יודע אם אראה אותה שוב? ככה אשאר לבד כל החיים שלי ולא אכיר אנשים.

ביום השלישי, קנו לי את את 'joy' וזה לאחר שגרמתי להם להרגיש לא נעים שבגללם לא אחליק על הקרח, פשוט אמא שלי בזבזה את הזמן

וכמו ביום השני, לא היה לי זמן להחליק על קרח בגלל ארוחת הצהריים. אז אמרתי לעצמי שלא אטריד את עצמי על מישהי שאין לי סיכוי איתה

אבל 'joy' לא עזרה לי.

באותו היום האמת ניתקלתי בה שוב (כאילו זה סימן?), אבל זה היה בארוחת צהריים ופשוט שוב נכנסתי לדיכאון ומחשבות.. 

באותו הערב הלכנו לסרט 'אנט-מן' זוכרים שכתבתי על זה? והמקום היה כמו מקלט והייתה רק אפוציה של ה3D לא יכולנו ללכת למשהו אחר,

הבית קולנוע הזה פעם היה תיאטרון, והקול בראש רק מדובב היה.. בדרך כלל אמורה להיות בחירה לא? 

סתם משהו שצילמתי, זה היה במלון.

בערב יום רביעים (כן דילגתי), החלקתי לי על הקרח, בעצם זה היה מביך ומשפיל כי לא הסתדרתי עם זה.. (רגליים בוגדניות)

וזה היה הסיכוי האחרון שלי איתה, כי כשחזרנו וזאת הייתה כבר שעה מאוחרת גילית שהיא הייתה בלובי אבל בדיוק הייתה במעלית

ואני כזה מסתכל עליה.. 

הרגליים הבוגדניות שלי..

סיכום:

אני חושב שאני פשוט נתתי לה להיכנס לי לראש ולהרוס לי קצת, אבל כן היו דברים שווים, וכמובן לא כתבתי הכל כי זה הרבה!

המלון לא היה מוצלח והמלון ממול היה עדיף בהרבה, כי היה נשמע שהיה שמה גם יותר צוות בידור פעלי, וחנינו בנייה של אותו מלון

כי בסיאסטה אין חנייה... 

תמונות נוספות:

כבישי מתפנק לו על מיטת המלון.

סוכריות מתפוצצות, רוצים?

זה לא הצלחתי להשיג. 

ביום השני סושי, היה טעים.

גרגמל הצליח! אבל הגלידה לא באמת משהו מיוחד..

הבריכה בלילה האחרון..

המלון שממול חח.

הוא כבר לא מחזיק מפתחות, הוא נפל מתיק והחוץ שלו נקרע :( 

נפרדים מאילת...

נ.ב. 

אבא שלי טוען שהמקצוע שמתאים לי צלם, כי אני אוהב לצלם, וכמעת מצלם כל דבר שנראה לי מעניין חח.

ושכנעתי את המשפחה שאולי ניסע לעוד חופשה.. אני מקווה שעד אז היא תצא לי מהראש אוף! >.<

שיהיה שבוע נעים לכולם.