אני מתוק ועוד יותר מסוכריה, ידעתם?

לא משנה כמה סוכר יהיה בשוקו זה לא יספיק

אני לוקח לימון בשביל להפחית את המתיקות

אבל מתברר שהמתיקות שלי לא ניתנת להשמדה

והחיוך שלי, החיוך שלי גורם לחורים בשיניים

אני מתוק מדי וזהו..

החיים שלי כל הזמן היו אשליה

אלו לא באמת היו חיים אלא כלום

שום דבר שאוכל להתגאות בו

שום דבר שמצדיק את קיומי בעולם

כל חיי אני רק רוצה להתנסות בדברים

אך לא ממש עושה את זה, אולי זה הפחד?

אני פשוט חושב שאתחיל לקום ולעשות

ללכת בשביל העיוור ולא לראות אף אחד ממטר

להתחיל לשבור חוקים ולא לחשוב מה אחרים יחשבו

כי אלה הם חיי ואעשה בהם מה שאני רוצה

ומה שאני רוצה זה להתחיל לחיות

מה שאני רוצה זה לשים פס על דברים

לא לחשוב אם זה נכון או לא נכון

פשוט ללכת לא לעצור, ולשבור את המחסום

אולי עכשיו בזמן הקרוב זה הולך להשתנות.

אולי יש תקווה שאתנסה בדברים והתחיל לחיות

רק לצאת מהאשליה שבה אני חי.