Chronicles of a Shewolf
"Beneath an eerie moon a change comes over me" |
| 12/2009
הגיגים מהמשרד ועוד
1. לא לסמוך כ"כ מהר על נשים (ותסלח לי מיכל). מי היה מאמין שהראש צוות הנוטפת-נחמדות תתגלה כמלשינון של ההנהלה. מנסיוני המועט שכלל לא מעט סכינים בגב מצד "חברות", הרבה יותר קל להסתדר עם גברים. יש מעטות שלא דואגות לתחת שלהן בלבד אבל הן מעטות.
2. בוסים טובים עדיפים על עוד שורה בתלוש שכר (אבל את זה כבר ידעתי).
3. להתעצבן פירושו להעניש עצמך על טיפשותם של אחרים - אני צריכה לתלות את זה באותיות קידוש לבנה בחדר שלי במשרד.
4. במקום עבודה שמסריח מאאוטסורסינג, יש רק מנהלים ומנוהלים. לא בני אדם, אלא אם כן יש לכם את אותם אינטרסים (שניכם מאותה חברה למשל ואין לכם סיבה להתחרות). להזהר מצביעות. ומאסקלציה. הווו האסקלציה.
5. זה לא שמותר להקטין ראש - זה חובה.
6. כשמדובר במקום שמתנהל בבירוקרטיה ופוליטיקה - איפה שאפשר למרוח - תמרח. בלי ייסורי מצפון. לא משנה אם סיימת את העבודה בחצי מהזמן - אתה עדיין "עובד" עד הדדליין (ויש אפילו גיבוי מהבוס).
7. על אותו עיקרון, את מי שאפשר להאשים - תאשים (ע"ע אותן נשים שתוקעות סכינים בגב ואלה שהולכות להתבכיין למנהלים שלהן בלי לחשוב פעמיים).
8. המוטו - "כן כן אין בעיה אני מטפל בזה עכשיו" (ואז ליישם את 6 ו-7).
חוץ מזה - לאור העובדה ש-5 אנשים כבר אמרו לי שרזיתי בשבוע האחרון למרות שהמשקל מראה א-ו-ל-י קילו פחות, אבל כן, התחטבתי בזכות עבודה צמודה עם כרמן אלקטרה שכללה שרירי ישבן וכדומה - כמה משפטים שאני שומעת הרבה ומרגיזים\מצחיקים אותי בעניין:
1. "את רזה, את יכולה להרשות לעצמך" (אם הייתי מרשה לעצמי, תאמין לי לא הייתי רזה).
2. "אבל אצלך זה טבעי לא?" (נכון, יש לי גנים טובים, מבנה גוף צר ואחלה חילוף חומרים אבל לטחון ג'אנק ולהשאר באותו משקל נגמר בדיוק בגיל 18. מאז זה בטבעיות של מכון כושר ובהרגלי תזונה טבעיים).
3. "איך את רזה אם אני כל הזמן רואה אותך אוכלת?" (תסתכל על הכמויות ועל מה אני אוכלת בין הארוחות. פירות, ירקות ובוטנים זה לא אוכל בפעם האחרונה שבדקתי).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
