Chronicles of a Shewolf
"Beneath an eerie moon a change comes over me" |
| 2/2010
מארג או
לפעמים אני מאבדת שליטה, ואז אין כבר אני ששואלת את עצמה איך היא תקום בבוקר ואיך היא נראית ומה היא תעשה. יש רק חלום מתוק וצלול והעיניים שלי נהיות כבדות ולא ממוקדות, כי הזאבה לוקחת שליטה. ואני לא צריכה לחשוב על מה לעשות ואיך כי הכל כבר מגיע בצורה הטבעית והפראית, זה כבר שם וזה מתפרץ וככה זה צריך להיות. אין עכבות, אין מחשבות, יש רק גוף ונפש, שהם בעצם אחד, וכשהגוף מתפוצץ אז גם הנפש, ואז אני בוכה ואתה לא מבין למה. זה נוגע לי בחלקים הכי פנימיים וסודיים ואפלים של הנפש, וכשהגוף כל כך גועש וחם ורווי ורפוי אז כל ההגנות יורדות, וזה פותח את הסכר של המעמקים האלה, שביום יום לא רואים בכלל, ואז הכל מתפרץ החוצה בבת אחת, אז אני בוכה. זה משחרר בכל כך הרבה מובנים. זה נוגע לי כל כך עמוק בפנים, מקומות שאסור לגעת בהם בדרך כלל, אבל מולך הכל פתוח והכל ידוע. וזו המהות של כל הדברים, כשאנחנו מחובקים ובלי הגנות, והמים מטפטפים מלמעלה ואין מקום אחר ואין דרך אחרת חוץ מלשאוף את זה פנימה, ואני יכולה להבין את כל מה שאומרים, כי אם יש אלוהים אז מצאתי אותו שם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
