מי שמכיר אותי יודע שפורים זה החג הרשמי שלי. זו ההזדמנות שלי ללבוש שמלות מנופחות, ניבים, כל מיני שטויות שיש לי בארון גם ככה ולצאת לרחוב בלי להתבייש. זה חג כיפי ושמח, ומבחינתי שיהיה כל יום פורים....
בשנים האחרונות כבר אין לי כוח לתחפושות גותיות רגילות שכוללות מיחזור שמלה מגניבה מהארון (יש לי מספיק) + קניית אקססוריז, זה כבר מיצה את עצמו (הו כל כך תיכוניסטי). בזמן האחרון יש לי קראש על גיבורי קומיקס וקולנוע משום שהם מאוד צבעוניים והתלבושות שלהם בדרך כלל מאוד מרשימות. זה התחיל בשנה שעברה עם קאטוומן, שגם היא אולתרה מבגדי עור שהיו לי בארון, מסכה ושוט, אבל בסך הכל הביצוע יצא מוצלח, והבטחתי לעצמי להמשיך עם הטרנד הזה. השנה יצא סרט ההמשך ל"טרון" המיתולוגי, שראיתי בערך בשנת 2000 אחרי שקראתי ומאוד אהבתי את הסיפור אבל התאכזבתי מאיכות הגרפיקה הקורסת של שנות השמונים. אמרתי לעצמי שחובה לעשות לזה סרט המשך וכמובן שלא היתה מאושרת ממני כשעשר שנים אח"כ הוחלט לעשות בדיוק את זה. כבר בשניות הראשונות של הסרט אמרתי לעצמי "אין, לזה אני מתחפשת השנה". לא ידעתי מה אני מביאה על עצמי...
אז מה היה לנו? חודש של תכנונים וקריאה מסיבית בפורום של קוספליירים באשכול של 100 עמודים, שמכיל בערך את כל מה שצריך לדעת בשביל לעשות את התחפושת הזאת, יש שם שיתוף ידע מטורף ונדיר במינו. יצירת קשר עם החבר'ה מהשלוחה הישראלית של לייטייפ שעשו את החומר הזוהר המקורי של הסרט, מסתבר שהם יושבים 5 דקות הליכה מהעבודה שלי, ושהסכימו למכור לי 3 מטר של החומר המקורי שבו השתמשו בסרט, אפילו שהם לא מוכרים ליחידים ובכמויות קטנות אבל "הרעיון ממש הדליק אותם". החומר יקר מאוד יש לציין. קניית אקססוריז: דיסק זיהוי מטויס אר אס שידע לעשות קצת אורות וצלילים (טיפלנו בזה), טייץ מבריק ומגנטים חזקים מאיביי, וקניית תושבת לדיסק שמתלבשת על הגב שאחד הקוספליירים הכין וחסך לי המון עבודה.
אחרי שחשבתי עוד ועוד החלטתי לעשות את התלבושת משני חלקים: שמלת לטקס א-סימטרית, ווסט מויניל שישב מעל (ה"שריון" שהיא לובשת). אז גם: קניית בדים בנחלת בנימין, סשן תפירה ראשון אצל התופרת שהכינה לי את השמלה, סשן תפירה של הווסט בו במשך סופ"ש שלם תפרתי ביד!! ולראשונה בחיי בגד שלם from scratch (השגת הגזרה היתה בעייתית אבל שוב תודה לפורום הקוספליירים). סשן תפירה שני אצל התופרת בו היא הצמידה לי סקוצ'ים לבגד והכניסה ריצ'רץ'.
ואז התחיל הקטע המעניין: לילה לבן אצל חבר של אהובי שמבין באלקטרוניקה ויש לו ידי זהב בכל מה שקשור לעניין. ישבנו ארבעה אנשים לגזור, לחווט, להלחים ולשייף. הלייטייפ הוצמד באמצעות סקוצ'ים לבגד, כשכל החיווט עובר מאחורה לגב ונסגר בתוך התושבת של הדיסק יחד עם 8 סוללות שסיפקו לנו 12 וולט ודלקו יפה במשך יותר מ-10 שעות (חג שלם ועוד לא נגמרו לי הבטריות). הבחור חיווט גם את הדיסק מחדש כדי שידלוק כל הזמן. החבר'ה מלייטייפ עזרו מאוד בתהליך עם טיפים והדרכה מסודרת.
אז חודש תכנון, כמה לילות לבנים של עבודה בפועל, והוצאות של קרוב ל-1000 שקל. זו ההשראה:
וזו התוצאה:
ויש גם רורשאך אחד סקסי, כי גם אהובי בקטע של קומיקס וקולנוע :)
מהתגובות שקיבלנו, היינו התחפושות הכי מגניבות שנצפו בתל אביב!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
