Chronicles of a Shewolf
"Beneath an eerie moon a change comes over me" |
| 12/2007
חיית מחמד
קר פה ומשעמם פה ותמיד בודד לי במוצ"שים. וזה קצת בעיה כשאין לך אוטו (ועד שאגיע לת"א באוטובוסים המזויינים כבר אצטרך לחזור וגם קר מדי בשביל לחשוב על אוטובוסים עכשיו) וכשרוב החברים שלך או עסוקים או חנאנות שלא יוציאו את עצמם מהבית.
ונמאס לי מהאכזריות הזאת שהתפרצה עליי אתמול. "אף אחד לא שווה את הדמעות שלך וזה שכן שווה אותן לא יגרום לך לבכות"? איפה הוא הבחור שלא יגרום לי לבכות למען השם. ומילא, כשזה מגיע לי, אבל זה לא. וזה היה בדיוק כמו להחטיף לי סטירה סתם כי אני מעצבנת. אה, אבל העיקר שאני צריכה לקבל אותך כמו שאתה כי אתה לא מסכים להשתנות מילימטר בשבילי, לא להשאר לילה אחד בבית כי אני צריכה, ולא להיות נחמד אליי כשאני חולה, אבל העיקר שאני "צריכה לעבוד על עצמי".
אז ניסיתי להיות נחמדה לעצמי לפחות ושמעתי, ממש שמעתי את ה thud כשהגדרות ירדו ואת ה click כשהמנעול נסגר ואת ה thuck, thuck, thuck כשהחומות נפלו מכל הצדדים לסגור אותי בפני העולם ובעיקר הגועל נפש שבעולם. כי היום אני כבר לא בוכה יום ולילה, אני פשוט נאטמת בפני מי ומה שעושה לי רע. ושכל המפלצות יישארו בחוץ, אני במקום הבטוח שלי.
לפעמים בא לי שתהיה לי חיית מחמד שתאהב אותי כל הזמן, משהו שאפשר ללטף ושיחייך אליך כל בוקר גם אם אתה מרגיש הכי רע בעולם. משהו קטן וצמרירי שיאהב אותי גם אם אני עצובה וגם אם אני במחזור וגם אם כואב לי הראש. משהו שלא יתנפל עליי ברגע שהוא מרגיש שאני חולה או חלשה (במצבים כאלה אני חושבת שוב כמו זאבה). משהו שאני אוכל להגיד לו בדיוק מה אני חושבת על הכל, להגיד את הדברים הכי נוראיים בעולם והוא לא יבין אבל עדיין יתחפר בחיקי.
אני רוצה לחלום על ארנבים חמודים בגודל כף יד. אני רוצה לצאת למסיבה ולרקוד ולרקוד ולרקוד עד שאהיה מותשת. אני רוצה לצאת לטיול בפארק ולהרגע ולהסתכל על הכוכבים (פשוט פאקינג קר מדי). אני רוצה ללכת לחדר כושר ולהרגיש שעשיתי משהו מועיל.
אמרתי לחברה שלי שאולי צריך להקים מועדון כזה רק של בנות, מכל הגילאים כמעט, שהחבר שלהן פגע בהן או נפרד מהן או אלוהים יודע מה. מן מקום כזה שכיף שם, שיש שם אווירה נחמדה וחברית ומוזיקה טובה וריקודים ואלכוהול, שלא צריך לדבר בו אבל שכל אחת יודעת שכל האחרות מבינות אותה. עם כמה שקי איגרוף בפינה בשביל להוציא עצבים, מן מקום כזה שאף אחד לא שופט אותך ושאת לא צריכה להוכיח עשרים וארבע שבע שאת כוסית.
הרי לכם רעיון לסטארטאפ. בנתיים אני פה עם NIN ומנסה לעשות לי פינוק אבל אין מי שיוציא אותי מפה ולא בא לי כלום ומזל שיש לי לפחות את המקום הזה לשפוך אליו את כל מה שאני מרגישה בלי צנזורה (למרות שזה שקר, חצי מהדברים אני מצנזרת, ולפחות רבע מהאנשים שקוראים פה לא ממש רצויים). אבל מה אכפת לי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
