אז נתחיל בזה שהיום יום האהבה..
ואני לבד..
יותר נכון הולכת לראות הצגה בתאטרון=/ לא יותר טוב..
כל שנה אני מקווה שאני לא אהיה לבד, ואז אני מוצאת את עצמי עם חברים/חברות או לבד...
אני לא מחבבת במיוחד את היום הזה, כי אם את מסתובבת בעיר את רואה מלא זוגות ביחד חמודים כאלה..
ואז שאת מסתכלת על עצמך את חושבת למה אני לא עם מישו?...
ונושא אחר שעליו בעצם הכותרת, עוד חודש ויומיים הנופעה מול ההורים והחברים וכולם עם הדילאלוגים ועוד חודש ו3 ימים הבגרות בתאטרון!!
אני מפחדת מהבגרות הזאת יותר מהבגרות בהיסטוריה שנה שעברה...
אני התחלתי להילחץ כבר חודשיים וחצי מראש...
והזמן עבר כ"כ מהר והנה אנחנו כבר חודש מראש..
ועוד יומיים אני ונופר מעלות בפני אשר את הדיאלוג שלנו פעם ראשונה..
אני אוהבת לשחק, אני אוהבת תאטרון.. לא הייתי במשו שקשור לתאטרון כמעט 3 שנים והתחרפנתי, פשוט נהייתי בנאדם שונה
ושנה שעבה שעברתי בסוף השנה למגמת תאטרון, הייתי כ"כ מאושרתת ובפעם הראשונה שהייתי על הבמה, בכלל הייתי ממש שמחה.
כי הבמה זה המקום שלי. שהייתי קטנה גם רקדתי, גם הייתי בחוג תאטרון כל פעם הייתי על הבמה מסיבה אחרת..
ועכשיו לאט לאט אני חוזרת למה שאהבתי, מה שגרם לילדות שלי להיות ילדות כיפית ושמחה..
אני חוזרת לרקוד היפ הופ, שבוע שעבר הייתי ב3 שיעורי ניסיון לניפ נופ במקומות שונים, והיה לי כ"כ כייף לחזור לרקוד, נכון כולי הייתי תפוסה בסופ"ש אבל הייתי מאושרת!:]
בקיצור אני מקווה שהלחץ לא ישפיע עלי לרעה, והבגרות תעבור בשלום, וגם ההופעה מול כולם:]
אז להתראות עד הפעם הבאה:]