זהו, מחר זה מגיע..
מחר, בשעה 9 בערב נגמר כל הלחץ, כי אנחנו נהיה כבר אחרי הבגרות ואחרי ההופעה, נפגוש את ההורים והחברים.
לא צריך יותר לעשות חזרות.
לא צריך יותר לדאוג לתלבושות לאביזרים.
לא צריך להיות בלחץ(עד שנה הבאה).
כל כך התגעגעתי לשלווה הזאת...
נכון יהיו, מבחנים, מגנים בגרויות.
ולא יהיה לנו זמן בכלל לנשום... וזה מתחיל ישר אחרי הבגרות.
אבל עדיין הבגרות הראשונה בתאטרון, אחרי שלמדתי בחוג 4 שנים.
ואחרי שבכלל לא הייתי שנה שלמה במגמה הזאת, ועברתי רק בסוף השנה, יותר נכון תחילת שנה של י"א.
אז כתבתי את הפוסט הזה כדי לפרוק מתחים(וגם כי הרבה זמן לא עידכנתי)
וגם כדי להגיד סליחה למי שבזמן האחרון שיגעתיי אותו, עיצבנתי אותו, בכיתי לו, וצעקתי עליו.
כל הלחץ שיש עלי בגלל הבגרות הזאת פשוט גרם לי לכל התחושות האלה.
ולבסוף, למי שלא יודע-הסתפרתי
ולמי שכן יודע- סורי ששיגעתי אותכם שאני לא אוהבת תתספורת(למרות שזה עדיין המצב)
אז הנה תמונה קטנה(אולי יותר)
ונכון שרושמים זכויות שמורות בסוף
אבל אני מיוחדת ורושמת בהתחלה
@כל הזכויות שמורות לנופר וכניש, הצלמת המוכשרת@

להתראות עד הפעם הבאה:]