למשועממים בלבד!!

קשה, לא צריך לברוח

נמאס, אסור להתייאש!!

לא החלטית,

לא יודעת מה לחשוב,

נמאס לי מהדעות של כולם.

אני צריכה אותו פה איתו

ולא עם מישהי אחרת.

אני רוצה אותו לידי

רק שלי.

קשה לי לחשוב ככה,

מרגישה רע בגלל אנשים אחרים.

דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

מכירים את זה שרק אחרי שקורה לכם משו , משו שפוגע בכם שמכאיב לכם או שיותר רע לכם אתם מבינים כמה מקודם היה לכם טוב?..

השנה הבנתי את זה מכל כך הרבה בחינות...(לא לא מבחנים)

אני כותבת את הפוסט הזה בעצם כי הבנתי היום ש"ברחתי" ממקום שבעצם היה לי טיפה קשה בו,

למקום שחשבתי שיותר קל לי בו, כייף לי..

עזבתי בעצם אנשים, חברים שאני אוהבת, מכירה שהם אנשים מדהימים לטובת אנשים שאני לא מכירה

ולחלקם יש התנהגות מתנשאת, לא מתחשבת שבעצם סותרת את כל העקרונות שלי.

חשבתי לי היום הרבה אחרי שהלכתי, בזמן שהייתי ממש עצבנית וכועסת והגעתי למסקנה שכמה שהיה לי קשה, שסבלתי

הוא עשה יותר, הוא גרם לי לרצות לעזוב, אבל לא, אני לא אני אעזוב אני לא אראה לו שבגלל ההתנהגות המגעילה שלו אני ויתרתי.

אני אלחם, אני אדאג ששם יהיה יותר טוב, שהוא ירגיש כמו שאני הרגשתי היום, שהוא יעזוב!

ובעצם בזמן שאני כותבת את הפוסט הזה אני ממשיכה לחשוב ומגיעה למסקנה שהיחס שלי לגבי המון דברים כ"כ השתנה.

שהחלטתי לשנות דברים שמפריעים לי ולא לברוח ולא להתיאש.

אולי יותר קל לברוח אבל לראות את הדבר המסוים ששינית ושהוא באמת הצליח להשתנות לדרך שאתה רוצה לעצב אותו, זאת הרגשה אדירה.

אז בעצם אני לא צריכה להשתנות אני צריכה לשנות!

אני לא יודעת מי יקרא את הפוסט הזה

אבל מה שאני כן יודעת זה שחלקכם לא יבינו או יתחברו למה שכתוב כאן כרגע

תשתדלו לזכור את מה שכתוב פה, אני הבנתי את זה טיפה מאוחר, אבל עדיין יש לי סיכוי.

ולסיום  המשפט שכתוב בכותרת:

לא צריך להשתנות צריך לשנות!