למשועממים בלבד!!

"אל תתנו לסביבה להשפיע על ההחלטות שלכם-אתם אלה שתתמודדו איתן אח"כ"

שובל ואני הגענו להסכמה שזה באמת משפט נכון שאנשים צריכים לקחת אותו לחיים שלהם.

כשיש איזשהי בעיה וצריך לבחור בין שני דברים לא לתת לאנשים להשפיע עליכם, אפילו אם הם חושבים שזה מה שטוב לכם..

הם לא יודעים באמת, רק אתם יכולים לדעת מה טוב בשבילכם..

אז לא הייתי פה המוןןן זמן, תאמת כל יום, אבל לא כתבתי פוסט המוןן זמן..

עבר המון מאז הפוסט האחרון..

יואב ודני עזבו, היום סיום היה יום עצוב, וגם שמח(כי היה מצחיק לאללה).

יואב בא לבקר בשבת, והיה ממש כייף, כי שמענו מלא מלא סיפורים, וגם כי התגעגענו..

הייתי בוילג' ובמחנה הנהגה בשבוע אחד(היה מעייף אבל הכי שווה וכייף בארץץ)

בוילג'-

היה מסיבותת אנשים באלגנים הכרנו אנשים..

היום די עבר בבריכה ים בריכה ים בירכה י, מתישהו 3 ארוחות ביום..

ובערב הראשון היה סטנד אפ, מגניב לאללה ואח"F מסיבת בריכה, באיזה 11 בלילה הלכנו לקאזות החלפנו לבגד ים ונכנסו לבריכה...

בלילה השני היתה להקה והם היו כאלה טובייםם!!

חובה לנסוע שנה הבאה!:]

במחנה-

היה כ"כ כייף פגשתי אנשים שלא ראיתי מללא זמן(מפסח)

והכרנו אנשים חדשים

"אין אהבה בעולם כמו אהבה של בורכוב"..ולא, זה לא היה סיוט, זה היה אמיתי..

הסתובבתי עם ניר שלא ראיתי אותו מפסח ודיברנו והוא ניגן לי תשיר יסמין שיר כ"כ מהמם..

חזרתי וישנתי כמה ימים טובים...

הספיקה כבר להתחיל שנת הלימודים, היא עוברת כ"כ לאט!!!

אני מרגישה כאילו עבר חודשיים ועבר סך הכל שבועיים וחצי..

אפשר להגיד שמאז שחזרנו מהמחנה לא הייתי באמת שמחה, צחקתי, היו לי התקפי צחוק,שמעתי דברים משמחים אבל לא באמת הרגשתי ככה..

עד יום שני, לפני יומיים..

שהיה תאטרון מעשי ובאמת עליתי על הבמה, וואי כל כך התגעגעתי לשמה..

בהתחלה כולי הייית בלחץ וואי במה כמה זמן לא הייתי עליה והופעתי בקטע משחק(3 -4 שנים)

ופשוט השתחררתי, זה עבר..

והרגשתי כ"כ כייף..

באותו יום גם הלכתי לחוג תאטרון של הבצפר.. עם יעל וסהר וגם שם היה ממש כייף.

זה פשוט היה היום באמת עזר לי למצוא את האופטימיות שלי..

"הלכה הלכה ולא חזרה, הלכה הלכה והתרחקה, אופטימיות לאן נעלמת?"

כן.. זה מה שכתבתי כשלא הייתי שמחה...

אבל כשהבנתי שאני צריכה לבחור בין הנוע"ל לתאטרון...חזרתי לאותה הרגשה..

אני אנסה לשלב בינהן.. אבל אני יודעת שבאיזשהו שלב, זה כבר לא יהיה אפשרי..

וזה סתם מתסכל..

עד הפעם הבאה, אוראל החצי אופטימית