כן,אני יודעעת הרבה זמן לא היייתי פהה..
האמת שכבר חזרתי לסגור אפשר לחשוב כמה כבר כתבתי פה..
אבל הינה אני פה וכנראה שגם לא בישביל ללכת מואההה אההה אה..[:
אז ככה, התקופה האחרונה[?!?..]
האמת, זה מוזר עוד מאז שחזרתי מהשביתה
אני מרגישה כילו תקופה חדשה..
הקשר עם אנשים היחס שלהם משו אחר..
אפילו טיפה בי..
והאמת, אחרי יחסית תקופה מבאסת..
אני יכולה להגיד סופסוף..
טוב לי
עם עצמי, עם הדברים שאני עושה...
עם מה שקורה לי...
קרה דיי הרבה האמת מאז שכתבתי את הפוסט הקודם..
אבל עכשיו אני אשתדל יותר לעדכן..
אני הייתי פפהה ועוד אחזור...D:
לא הצלחתי לחשוב, להתאפס לרגע ולהפסיק לרעוד..
ואפילו שזה היה לרגע נשאר בי החשק לעוד..
ראיתי אותו עובר בין המון שקט ומופנם כמו תמיד..
גם אם היו שמה עוד אלפים...
הייתי רואה אותו כילו היה שמה היחיד..
ואחרי כמהרגעים..
כשחלף על ידי..
וצעדיו עוד נשמעים מרחוק..
כילו היית שם תמיד..
רק אני סרבתי להקשיב..
היא מזדחלת, מתגנבת לתוכי
הרגשת הפספוס החמצה..
צובטת את ליבי
צורבת בגורוני..
נמאס להצטער נמאס להתאכזב..
עוד מנסה להשלים עם העבודה..
אפעם לא אזכה להרגיש את הידיים האלה
אוחזת את ידי,מלטפות את לחיי..
מנגבות את הדמעות החמות שגולשות במורד צווארי..
אפעם לא אזכה להרגיש את מגע השפתיים האלה....
למרות שאני יודעת שכבר היו הרבה לפני ויהיו גם הרבה אחרי..
אבל עדיין בכול זאות..
רוצה לקרוא לו שלי...