karu in wonderland
סתם חיים של עוד ילדה משועממת עם שלושה אחים יותר מדי ובעיות נפשיות חמורות... |
| 11/2007
חזרתי מוקדם..
חזרתי מוקדם היום והתחשק לי לכתוב.
אני לבד בבית עם אבא שלי והכלבה שלי..
כשרק נכנסתי הכלבה שלי באה אלי עם משהו מוזר בפה, ובסוף גילינו שזה שלד של איזה חיה אומללה S=
אז היום היה ככה ככה..
הגעתי לבית ספר ועל השעה הראשונה היה לי מבחן במורשת, שהתכוננתי אליו אתמול כל היום עם סבתא שלי.. בסוף היה הרבה יותר קל ממה שחשבתי, אבל לא נורא.
בשעה השנייה היה לי אנגלית, והיה משעמם כרגיל. אני שונאת את המורה שלי לאנגלית (ונראה לי שגם היא לא מתה עלי..)
היום בבוקר כשהתעוררתי ראיתי שהכלבה שלי השתינה בתוך הבית, והייתי צריכה לנקות את זה. בעעעעעעעעעעעעע... לנקות שתינה על הבוקר..
אזזזז...
היום אני כנראה נוסעת לישון אצל סבתא שלי בתל אביב. וכנראה שגם האחות המאפנה שלי באה. איזה באסה.
היד שלי כואבת רצח מהמתח שעשיתי אתמול ]=
יכול להיות שאני אקנה היום אלסטאר. אם יהיה במידה \ בצבע שאני רוצה (שחור).
עד עכשיו בכל מקום שהייתי לא היה במידה \ בצבע \ במידה ובצבע שאני רוצה.
זה דיי מדכא, כשחושבים על זה.
| |
לא היה כל כך נורא..
אז זהו. אני סוף-סוף בבית.
זה היום שאני הכי שונאת מכל הימים. האמת היא, שגם את מחר אני הולכת לשנוא (כנראה..)
היום הגעתי לבית ספר וישר הלכתי לשיעור ערבית. בשיעור לא היה נורא כל כך, כי יש לי פתור ואני לומדת לבד מאיזה ספר מחורבן.
אחר כך הייתה לי הפסקה, אבל חיכיתי ליד הכיתה במשך כולה כי הדשא היה רטוב ולא היה איפה להיות בחוץ.
אחרי ההפסקה היה מדעים, ועבר דיי מהר..
אבל רק אחרי מדעים הגיע החלק הרע באמת.
ספורט!!
אני שונאת ספורט יותר מכל דבר אחר!! זה השיעור שאני מוכנה למות כדי לא להשתתף בו.
בקיצור, גם בספורט לא היה נורא כמו שחשבתי שיהיה. הנה ההשגים שלי מהיום:
-מתח - דקה שלמה!! (כל הכבוד לי!!)
-ריצת זריזות - 12.8 שניות.. (עובר, אבל לא הכי טוב..)
-מחניים - משחק ראשון תפסתי את הכדור פעמיים לפני שנפסלתי, ובפעם השנייה אפילו לא פעם אחת ]=
אחרי זה חזרתי הביתה (כן - אני לומדת רק שלושה שיעורים ביום. ככה זה בבית ספר שלי. אבל כל שיעור שעה וחצי בלי הפסקה..),
ועכשיו אני מחכה לאוכל.. אני ממש מתה מרעב..
אז..
נראה לי שזה הפוסט הכי ארוך שכתבתי עד עכשיו!! מזל טוב לי!!
סבתא אמורה לבוא מאוחר יותר P=
אני דווקא אוהבת כשהיא באה.. היא הסבתא הכי מגניבה!!
| |
שני פוסטים ביום.. איזה שיא!!
כן, כן.. אני שוב כותבת על החברות שלי.
אין מה לעשות, אני ממש דבוקה לעניין.
אני פשוט מרגישה שאני נדבקת לחברות שלי יותר מדי כשאנחנו בבית ספר, אבל יש לי סיבה להידבק אליהן - לא הייתי שנה בארץ, ואני לא ממש מכירה אנשים.
בקיצור, הן נותנות לי הרגשה כאילו אני לא אמורה להיות רק איתן כל הזמן, בעיקר ר'. ר' היא החברה "הכי טובה" שלי (בבית הספר הזה), אז אני מנסה להיות איתה כמה שיותר. אז זה נותן לי הרגשה שאני נדבקת אליה.. אבל אחר הצהריים היא לא מפסיקה להתקשר אלי!!! כל חמש - עשר דקות היא מתקשרת, ואני באמת לא מגזימה!!
אני לא יודעת מה לעשות. זה בטח יפגע בה אם אני אגיד לה להפסיק להתקשר, ואני לא יכולה להתמודד עם לאבד אותה עכשיו., אבל זה לא יכול להמשיך ככה!!! אני באמת צריכה עזרה עם זה..
ואני יודעת שאף אחד לא קורא את הבלוג שלי. זה לא משנה לי. מה שחשוב הוא שאני יכולה לפרוק הכל, בלי שידעו מי אני. בלי שיוכלו לשפוט אותי על מה שאני אומרת, חושבת וכותבת. ובגלל זה אני כותבת את הבלוג הזה. כדי לא לשמור הכל בפנים, כי בסוף אני אתפוצץ.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: