הרגשתי את הבית.

במובן של: ניקיתי את הבית, סידרתי אותו, עשיתי כביסה, השקתי את הצמחים ויאדי יאדי יא.

עכשיו אני מרגישה כמו שאמא שלי מרגישה, רק כשהיא עושה את זה לבד.

במונח אחר: XD

וגם בדרך השקעתי את עצמי בתוך סרטים. לא שזה רע. אולי בכל הייתי צריכה קצת זמן לעצמי. (אפילו אם שזה טיפה יותר מידי.)

טוב נו מחר חוזרים לבסיס, וסוגרים. איזה כיף.

למה התגעגעתי לשגרה? דווקא שעכשיו הייתי חייבת לנוח בבית.

אבל זה השתלם. ואולי ישתלם עד היום האחרון שבו באמת יהיה לי את הבית הריק הזה. (שבחיים לא היה לי לתקופה כזאת ארוכה.)

רק שפשוט מלא אנשים רחוקים ממני עכשיו.

אבל איך שאני מכירה את עצמי, זה יעבור ממש מהר. כמו החופש הזה למשל.

הגיע הזמן להוריד את הזבל.

אבל קודם נראה עוד סרט. (:

אני אכנס בסוף לסרט בעצמי.