עליתי עוד קילו... 51 נשקלתי הבוקר..50.3
מה יהיה איתי.... אני מרגישה כל כך שמנה.... אבל אם אני ארזה אז זה יעזור בכלל!?....
זה יקח לי את הבריאות...
אני אהיה עייפה
ויהיה לי קר כל הזמן....
אבל......
אני ארגיש נוח עם עצמי.. וטוב ...
ולא אבכה כמה שאני שמנה..
ואוכל ללבוש מה שבא לי..
וחבר שלי יהיה גאה בי...ואני אפסיק להציק לו עם הקטעים המפגרים שלי..
כל הבגדים של פעם יעלו עליי
אני אהיה גאה בעצמי
אני אוכל ללבוש בגד ים
אני אוכל לחזור להצטלם הרבה
ב2 המקרים אני לא אהיה עדיין מאושרת. בשניהם יהיה לי חסר.
אז אני צריכה לבחור בין הגרוע לפחות גרוע.
הלוואי שהיינו בעולם בו להיות מלאה נחשב יפה. הלוואי שבכלל לא היו מסתכלים על זה.
הלוואי שהייתי נולדת רזה.
אבל בשביל מה כל המחשבות האלה... לא נולדתי ככה. צריך להתמודד. אז יש כאלה בנות שיכולות לטחון.. ואני לא ככה...
לפעמים אני חושבת שאני ממש צריכה עזרה. אני לא מסתדרת עם עצמי.. אבל אני שונאת פסיכולוגיות. יש לי ניסיון איתן והן פשוט לא באמת מבינות. נדמה כאילו יש להן כמה סוגי "טיפוסים" אותם הן מתייגות למטופלים שלהן לפי תבניות. הן לא באמת רוצות לעזור, אני משלמת לבנאדם כדי שיעזור לי? זה נשמע לי רע.. מי הן בכלל שיעזרו לי...לא מכירה ולא חיות את החיים שלי....
הייתי רוצה.. שמישהו שבאמת אכפת לו ויבין אותי יעזור לי.. לא מישהו שאני משלמת לו בשביל זה... אבל כניראה שאין.
הגעתי למסקנה שאני יותר אוהבת לכתוב ביומן. בשביל שיכתבו לך בבלוג תגובות אתה צריך להגיב בהרבה בלוגים... ואני מאלה שקוראים אצל אנשים קבועים , קוראת וחושבת לעצמי ..ואם אני מזדהה אין לי למה לכתוב תגובה.. וגם אם אני לא מזדהה.. כי כל התגובות שאפשר לכתוב כ"כ בנאליות שאני מרגישה כאילו התגובה חסרת תכלית.. בגלל זה עד לא מזמן בכלל לא פתחתי בלוג. כבר משהו כמו שנה וחצי שנתיים אני קוראת פה בבלוגים קבועים..
לא שקוראים פה הרבה, אבל אם יש פה מישו שכן, אז אם אני לא מגיבה לפעמים זה לא אומר שאני לא מבקרת אצלכן:] אני משתפרת
תמונות כמו שהבטחתי:
זו אני פחות 7 קילו:\ (43)
וזו אני עכשיו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
